רוב האבחונים הפומביים של אנשי מקצוע אמרו שהוא סובל ממקרה קיצוני של אישיות נרקיסיסטית יחד עם בעיות אחרות, כגון קשיי למידה בילדותו, יחד עם ירידה קוגניטיבית בשל גילו. הדיונים הללו הפרו את מה שזכה מאז 1964 לכינוי "חוק גולדווטר", כאשר עלתה השאלה האם הסנאטור בארי גולדווטר כשיר לנשיאות (עליה התמודד פעמיים ללא הצלחה): לא דנים בפומבי במצבו הנפשי של מי שלא נבדק.
ההפרה הבולטת ביותר של הכלל הייתה הספר רב-המכר "The Dangerous Case of Donald Trump", אשר נכתב בידי 37 מומחים בבריאות הנפש, בראשותו של פרופ' בנדי לי מאוניברסיטת ייל ופורסם ב-2017. המחברים טענו, כי חובתם להזהיר את הציבור משום שטראמפ מהווה סכנה לשלומו. ג'ון קלי רכש בסתר את הספר כאשר היה ראש הסגל של הבית הלבן, אותו כינה "Crazytown". הוא אמר, שהספר היה מדריך מועיל אל מול נשיא, שאותו החל לזהות כשקרן פתולוגי עם אגו מנופח, המהווים למעשה סימן לחוסר ביטחון עמוק.
קלי נהג לספר על בורותו של טראמפ ועל חוסר יכולתו לקלוט מידע מדויק. אירוע בולט במיוחד התרחש באפריל 2018, כאשר נפגש טראמפ בבית הלבן עם מנהיגי שלוש המדינות הבלטיות (ליטא, לטביה ואסטוניה) ובלבל בין אזור זה לבין הבלקנים. "אתה לא רוצה שעוד מלחמה תתחיל בבלטיות", אמר. כאשר קלי שאל למה התכוון, טראמפ השיב: "מלחמת העולם הראשונה, או אחת המלחמות האלה, כאשר ירו במלך" [מה שקרה בפועל הוא רצח יורש העצר האוסטרו-הונגרי, פרנץ פרדיננד, בעיר סרייבו שבבלנקים]. אבל מה שהכי הרגיז את קלי היה לא הבורות של טראמפ, אלא שיקול הדעת הפגום שלו: "הוא תמיד עושה את הדבר הלא-נכון", אמר.
קלי ובכירים אחרים בממשל הגיעו למסקנה שטראמפ לוקה בנפשו, אינו רוצה או אינו מסוגל לקלוט את המידע הבסיסי הדרוש למילוי תפקידו, ושחוסר הידע שלו מהווה סכנה. "משהו לא בסדר אצלו", אמר אחד מהם. "הוא אינו מקשיב לאיש ולדעתו הוא גם לא צריך. לא אכפת לו מה אחרים אומרים וחושבים. מעולם לא ראיתי כזה דבר".
התנהגותו של טראמפ בישיבות קבינט הובילה לוויכוח בין כמה מבכירי השרים: האם הוא "משוגע משוגע" או "אחד שמקדם רעיונות משוגעים שמתאימים לו". קלי ואחרים היו משוכנעים שטראמפ מאמין לפחות לחלק מהשקרים המשונים והמרובים שלו; אחרים סברו שמדובר בהצגה צינית.
חודשים אחדים לאחר שטראמפ נכנס לתפקידו, החלו דיבורים על הפעלת התיקון ה-25 לחוקה, המאפשר להשעות זמנית נשיא שאינו כשיר – אך התיקון מוגבל לרשימה צרה של בעיות גופניות ולא למצב נפשי, והפעלתו סבוכה מאוד. סנאטורים משתי המפלגות הביעו דאגה פומבית בנוגע למצבו של טראמפ, ופקידים בבית הלבן השוו אותו – בשיחות שלא לייחוס – לילד רגזן.