כאשר רוסיה התערבה בבחירות בארה"ב ב-2016, המסרים שלה היו בוטים ועמוסים בטעויות; מטרתם הייתה לזכות בתשומת לב בכל דרך. ההתערבות הזרה כיום הרבה יותר מתוחכמת והרבה יותר קשה לגלות את מקורותיה. התערבות זו – במיוחד מרוסיה, סין ואירן – הפכה לאיום מתמיד ומשמעותי, מתריע ניו-יורק טיימס.
כאשר המרוץ צמוד ביותר, די בהשפעה על קומץ אמריקנים כדי לקבוע את תוצאותיו. רוסיה מקדמת את
דונלד טראמפ, אירן מקדמת את קאמלה האריס ולסין אין מועמד מועדף. המטרה הכללית נותרה בעינה: לזרוע תוהו ובוהו, בתקווה לחתור תחת מעמדה של הדמוקרטיה האמריקנית בעיני העולם; מה שהשתנה הוא הכלים החדשים, המאפשרים לעשות זאת ביתר קלות. הדיסאינפורמציה מצויה כעת בכל מקום.
שלוש המדינות פועלות בעשרות פלטפורמות, מפורומים קטנים של צ'אטים על מזג האוויר ועד העברת מסרים לקבוצות גדולות בעלות אינטרסים משותפים. הן לומדות זו מזו, אם כי קיימת מחלוקת בשאלה עד כמה הן מתאמות במישרין את האסטרטגיות שלהן.
בטלגרם קיימים המוני חשבונות רוסיים, המשתפים סרטונים פלגניים ולעיתים אלימים, "ממים" ומאמרים על הבחירות לנשיאות. סין מפעילה לפחות כמה מאות נוספים, הקוראים לסטודנטים להלהיט את המתחים בקמפוסים סביב המלחמה בעזה. לשתי המדינות יש חשבונות גם ב-Gab, רשת חברתית המועדפת על הימין הקיצוני, בה הן מקדמות תיאוריות קונספירציה.
פעילים רוסים ניסו לתמוך בטראמפ גם ברשת Reddit ובפורומים החביבים על הימין הקיצוני, תוך התמקדות בבוחרים בשש מדינות מפתח, היספנים, שחקני וידאו ואחרים שלדעת רוסיה עשויים להזדהות עימו. סין מפעילה חשבונות תחת השם "הרלן", כך שייראו כאילו מקורם בארה"ב, בארבע פלטפורמות: יוטיוב, X, אינסטגרם וטיק-טוק.
היעדים נבחרים בקפידה: לא מדינות המפתח בכללותן, אלא מחוזות, קבוצות אתניות וקבוצות דתיות בהם. ככל שהמידע ממוקד יותר, כך יש יותר סיכוי שהוא ייקלט – בדיוק כמו פרסום ממוקד. אירן בולטת במיוחד במבצעים חשאיים שמטרתם להגיע לקבוצות נישתיות. אתר ושמו "Not Our War", הפונה ליוצאי צבא, כולל מאמרים על העדר בסיוע לחיילים בשירות פעיל, העמוסים בדעות אנטי-אמריקניות ותיאוריות קונספירציה.
אתרים אחרים הם "Afro Majority", הפונה לשחורים, ו-"Savannah Time" הפונה למצביעים שמרנים בג'ורג'יה. במישיגן הקימה אירן את האתר "Westland Sun" המיועד לערבים בפרברי דטרויט – מה שמלמד על היכרות קרובה עם הפוליטיקה במדינת מפתח זו, בה עשויים הערבים והמוסלמים להכריע בשל התנגדותם למדיניות ממשל ביידן במזרח התיכון.