אויביה של ארה"ב, כגון רוסיה ואירן, עלולים לנסות לגרום לתקריות אלימות סביב הבחירות לנשיאות באמצעות הפצת מידע שקרי. כך מתריעה (30.10.24) מנהלת סוכנות הגנת הסייבר והתשתיות, ג'ן איסטרלי, במפגש למנויי וושינגטון פוסט. היא גם הביעה חשש לאלימות מצד תומכיו של המועמד המפסיד, במיוחד אם התוצאות יהיו צמודות כצפוי. איסטרלי הדגישה, כי תשתיות הסייבר של ארה"ב חזקות מתמיד וכי הבחירות יהיו חופשיות, הוגנות ובטוחות. היא הסבירה, כי מערכות ההצבעה אינה מחוברות לאינטרנט, ולכן קשה מאוד לחדור אליהן. 97% מהבוחרים יצביעו בקלפיות בהן ביכולתם לקבל תדפיס של ההצבעה האלקטרונית, כך שיוכלו לוודא את הצבעתם. עוד אמרה איסטרלי, כי בשנים האחרונות הוכנסו מספר שכבות הגנה, כולל ביטחון סייבר, הגנה פיזית על הקלפיות, בדיקות לפני ההצבעות ואחריהן. "איש אינו יכול לפגוע בבחירות, ודאי שלא בצורה משמעותית, מבלי שיתגלה", הצהירה. לצד זאת, הזהירה איסטרלי, "אווירת האיומים מעולם לא הייתה כה סבוכה, כולל איומי סייבר על המערכות ואיומים פיזיים על פקידי בחירות משתי המפלגות ומשפחותיהם", אמרה איסטרלי. לדבריה, זוהי תופעה בולטת במיוחד שלא הייתה קיימת בבחירות ב-2020 והיא נובעת מטענות הכזב [של דונלד טראמפ ותומכיו - א.ל] כאילו תוצאותיהן של אותן בחירות זויפו. איומים אלו הובילו לכך שחלק ממתקני הבחירות הפכו למבוצרים, עם חלונות חסיני כדורים, כפתורי מצוקה ועוד. לצד זאת, הוסיפה איסטרלי, קיימים איומים ממשיים מצד אויבים חיצוניים, כגון רוסיה ואירן, שהם פעילים יותר ובצורה מתוחכמת יותר מאשר בכל מערכת בחירות קודמת. איסטרלי מעריכה, כי פעולות אלו יימשכו גם לאחר הבחירות ועד אשרור התוצאות בקונגרס ב-6.1.25, במיוחד לנוכח הצפי למרוץ צמוד ביותר בין קאמלה האריס לדונלד טראמפ. לדברי איסטרלי, הגורמים הזרים משתמשים בטכניקות שונות, אך יש להם שתי מטרות משותפות: לחתור תחת האמון ביושרת הבחירות ובמוסדות הדמוקרטיים, ולהפיץ מחלוקות מפלגתיות. למרות שלא ניתן לחדור למערכות, אויבים אלו רוצים לגרום לאמריקנים לחשוב שהדבר נעשה, הסבירה. בהקשר זה ציינה איסטרלי, כי מאגר שמות הבוחרים אינו חסוי ולכן פרסומו אינו תוצאה של חדירה למערכות, אך גם כאן - אויבי ארה"ב רוצים שהציבור יחשוב ההפך.