הבעיה מבחינת בעלות הברית היא שאיש אינו יודע מה תהיה מדיניות החוץ של טראמפ. קרוב לוודאי שהוא יפתח במלחמת סחר עם ידידים ויריבים כאחד. הוא כנראה שוב יתקרב לשליטים סמכותנים ויאיים לנטוש ידידים או ידון מחדש בקשרים איתם. המתחים עם מקסיקו יגברו בשל נושאי סחר, הגירה וסחר בסמים.
אולם, קשה לחזות מה יעשה טראמפ במצבים מוגדרים, בין היתר בשל חילוקי דעות בין הסובבים אותו. בגדול, מדובר בשלושה זרמים במפלגה הרפובליקנית. מי שמכונים
Primacists מבקשים לשמר את המנהיגות האמריקנית והסדר העולמי. ה-Prioritisers טוענים שמשאביה של ארה"ב מתוחים בצורה מסוכנת ויש להתמקד בזירות החשובות ביותר – דהיינו אסיה – ולהותיר לנפשם את אירופה והמזרח התיכון. ואילו ה-Restrainers רוצים עקרונית שארה"ב תפעל פחות בזירה הבינלאומית.
המינויים הבכירים של טראמפ בתחום הביטחון הלאומי יקבעו במידה רבה איזו גישה תגבר: האם יהיו אלו תומכי הגישה הראשונה, כמו מי שהיה יועצו לביטחון לאומי, רוברט או'בריאן, או אישים בדלנים יותר. שאלה נוספת היא מידת השפעתו של סגן הנשיא המיועד, ג"ד ואנס, המקורב יותר לאגף הבדלני במפלגה.
לאור ביקורתו החוזרת ונשנית של טראמפ על הסיוע לאוקראינה וסירובו לומר האם ברצונו שהיא תנצח במלחמה, רבים חוששים שאחד מצעדיו הראשונים יהיה לרצות את ולדימיר פוטין. מקורבים אליו – או לפחות מי שרוצים להיות כאלה – סבורים שהוא יימנע מגישה רכה שכזאת, בנימוק שהוא יודע שתבוסה באוקראינה תהיה נטל פוליטי. אוקראינה עשויה לקדם בברכה עסקה דיפלומטית בתנאים הוגנים, לנוכח היחלשותה בשדה הקרב. אבל היא רוצה גם חברות בנאט"ו כדי להבטיח את בטחונה, ובשאלה זו קיימים חילוקי דעות בסביבתו של טראמפ.
אמירות אחרות מכיוונו של טראמפ טוענות שהוא יהיה מוכן להתעמת עם אירן ולהחליש את המשטר בה, מדיניות הזוכה לתמיכה נרחבת במפלגה. המכות הקשות שהנחיתה ישראל על חיזבאללה וחמאס הפכו את אירן ובעלות בריתה לפגיעות יותר. עם זאת, מדגיש אקונומיסט, איום על אירן הוא דבר אחד ופתיחת מלחמה היא דבר אחר; טראמפ מתח ביקורת חוזרת ונשנית על הניצים הרפובליקנים, אשר בזבזו דם ומשאבים במזרח התיכון.
חוסר היכולת לצפות את תגובתה של ארה"ב עשוי בנסיבות מסוימות להגביר את כושר ההרתעה שלה, אם יריביה יחששו שטראמפ באמת עלול להפעיל כוח צבאי. אבל הוא יחליש את מעמדה אם הם יגיעו למסקנה שהכל העמדת פנים, ואם בעלות בריתה של ארה"ב יאבדו את האמון בסיועה – מזהיר אקונומיסט. במצב כזה, חלקן עשויות לנסות להתקרב לסין – במיוחד באסיה ולמשל יפן. לחלופין, הן עשויות לנסות ליצור מטרייה גרעינית עצמאית ולפתוח מרוץ חימוש גרעיני חדש.
אקונומיסט מסכם: טראמפ טלטל את המערכת בכהונתו הראשונה, אך הזירה הבינלאומית הייתה אז רגועה יחסית. הוא חוזר לבית הלבן כאשר היריבות בין המעצמות הגדולות הולכת וגוברת ובעת מלחמות הרסניות באירופה ובמזרח התיכון. במקום להסתמך על הבריתות והמוסדות שהגבירו את כוחה של ארה"ב, הוא מתכוון לחתור תחתיהם. התוצאה תהיה לא רק פגיעה בבטחונה של ארה"ב, אלא גם האצה של התפוררות הסדר העולמי ששמר על השלום בין הגושים במשך 80 שנה.