רבים שוכחים שבית המשפט העליון של ארה"ב בלם פעמים רבות את דונלד טראמפ בכהונתו הראשונה והכאוטית: בנוגע לאיסור הכניסה ממדינות מוסלמיות, בנסיונו לגרש את מי שהסתננו לארה"ב כילדים, במהלכיו נגד תוצאות בחירות 2020 ועוד. הוא זכה בכמה תיקים חשובים, אך השורה התחתונה הייתה שלילית מבחינתו של נשיא רפובליקני מול בית משפט שרוב שופטיו מונו בידי רפובליקנים. כעת צפויים הרפובליקנים לשלוט בשני בתי הקונגרס לצד שובו של טראמפ לבית הלבן, עם פחות גורמים בתוך המפלגה שירסנו אותו. לכן, אין מנוס מכך שבית המשפט שוב יהיה המוסד האמור למנוע מטראמפ להיות מה שהוא רוצה להיות – סבור פרופ' סטיבן ולאדק מאוניברסיטת ג'ורג'טאון במאמר בניו-יורק טיימס. הבעיה של בית המשפט ושל הרפובליקנים יהיה שהפעם מלאכתם של השופטים תהיה קשה בהרבה, גם אם ירצו. הסיבה: היחידה החדה באמון הציבור בבית המשפט, הן בשל פסיקותיו השנויות במחלוקת והן בשל ההתנהגות הבעייתית מבחינה אתית של כמה מהם. בלי תמיכה ציבורית זאת, מה יקרה אם טראמפ פשוט יתעלם מפסקי דין שלא ימצאו חן בעיניו? זוהי שאלה שעד עתה נראתה בלתי מתקבלת על הדעת. אבל ב-2021 אמר ג"ד ואנס, כעת סגן הנשיא הנבחר, שעל טראמפ לפטר את כל עובדי המדינה ולהחליף אותם באנשיו. "כאשר בתי המשפט עוצרים אותך, תתייצב בפני האומה ותגיד: נשיא בית המשפט העליון אמר את דברו ועכשיו שיאכוף אותו", הוסיף. כוחו הפורמלי של בית המשפט העליון נובע מן החוקה, אבל כוחו הממשי תלוי בתמיכת הציבור בו ובמיוחד בפסקי דינו – מסביר ולדאק. לא מדובר בהכרח בהסכמה לפסקי הדין, אלא בכך שיש לאכוף אותם משום שזוהי השיטה החוקתית. נשיאים צייתו גם לפסקי דין שלא מצאו חן בעיניהם בשל ההשלכות הפוליטיות של סירוב לעשות זאת, ולא משום שבית המשפט היה עושה משהו. אולם, בית המשפט בתחילת כהונתו השנייה של טראמפ נראה שונה מאוד מזה שבסיום כהונתו הראשונה. זהו בית משפט אשר ביטל, על בסיס קווים אידיאולוגיים, את ההגנה החוקתית על הפלות, אסר על אפליה מתקנת גזעית בקבלה לאוניברסיטאות, הרחיב משמעותית את הזכות לשאת נשק, והחשוב מכל – העניק לנשיא בכלל ולטראמפ בפרט חסינות נרחבת. כמכלול, פסקי דין אלו פגעו בפופולריות של בית המשפט – וכתוצאה מכך ביכולתו להתייצב מול הרשויות הנבחרות. כמה משאלים מראים שהתמיכה בו נמצאת בשפל חסר תקדים, ובכל מקרה – אין ספק שיש לו פחות אמינות בקרב חלקים נרחבים של הציבור מאשר לפני עשור.