ברוב הדמוקרטיות, בחירות בזק מתקיימות בתוך מספר שבועות; בגרמניה זה יקח שלושה חודשים וחצי. אבל בהתחשב בקצב הרגיל של הפוליטיקה הגרמנית, האירועים התרחשו בקצב מסחרר – מציין אקונומיסט. ב-6 בנובמבר קרסה "קואליציית הרמזור" בראשותו של הקנצלר אולף שולץ (סוציאל-דמוקרטים), לאחר שפיטר את שר האוצר, כריסטיאן לינדנר (הדמוקרטים החופשיים) ונותר רק עם הירוקים. באותו ערב הציע שולץ להעמיד את ממשלתו להצבעת אמון בבונדסטג בחודש ינואר וללכת לבחירות בשלהי מארס במקום בספטמבר. אבל האופוזיציה, בראשות הנוצרים-דמוקרטים, לחצה ואחרי שישה ימים שולץ נכנע: הצבעת האמון, הראשונה מזה שני עשורים והשישית בלבד מאז המלחמה, תתקיים ב-16 בדצמבר והבחירות – כנראה ב-23 בפברואר. פורמלית, מסע הבחירות יתחיל בשנה החדשה; מעשית הוא כבר החל. חילופי דברים בבונדסטג ב-13 בנובמבר היוו קדימון. שולץ הציג את הישגיו, במיוחד הקו העדין בנושא אוקראינה, והבטיח לשמור על אחדותה של המדינה אל מול סכנת הקיטוב נוסח ארה"ב. הוא גם תקף את הטענה שהסיוע לאוקראינה בא על חשבון תוכניות רווחה – ובכך יצא נגד לינדנר, אשר סירב להעלות את הגרעון כדי לממן את הסיוע. בתגובה אמר מנהיג הנוצרים-דמוקרטים, פרידריך מֶרץ, כי שולץ חי בעולם משלו ומספק חצאי אמיתות. הוא העלה שורה של הצעות שמטרתן לחלץ את גרמניה מהמיתון, כולל רפורמות בחוקי העבודה, בקצבאות ובמדיניות האקלים. לינדנר מצידו אמר שפיטוריו היו "שחרור", לפני שנכנס בכל הכוח בממשלה שהוא היה מבכיריה רק שבוע לפני כן. הנוצרים-דמוקרטים ובני בריתם, האיחוד נוצרי-סוציאלי, מובילים בסקרים עם 33%, קצת יותר מאשר שלוש מפלגות הקואליציה היוצאת יחדיו. בהתחשב בשיעור ההצבעה ובשאלה האם הדמוקרטים החופשיים יעברו את אחוז החסימה (5%), השמרנים יוכלו לבחור מי יהיו שותפיהם בקואליציה הבאה. מרץ אינו זוכה לתמיכה סוחפת, אך גובר במשאלים בקלות על שולץ המאוד בלתי פופולרי. עם זאת, אנשיו של שולץ טוענים שיש לו סיכוי מול מרץ, שבגיל 69 טרם היה שר ושיש לו נטייה לפליטות פה תחת לחץ. הם מזכירים, שב-2021 ניצח שולץ (גם אם בקושי) למרות שפיגר בסקרים. הסוציאל-דמוקרטים יציגו את מרץ כמיליונר מנותק, המתכנן לקצץ בפנסיות וברווחה, ושחוסר הזהירות שלו עלול להוביל להסלמה באוקראינה. שולץ כנראה יקבל לכל הפחות את הדו-קרב מול מרץ לו הוא שואף, מעריך אקונומיסט. ב-2021 נראו הירוקים כמי שעשויים להוביל ממשלה, אבל הסקרים הנוכחיים אינם מעניקים סיכוי למועמד שלהם, רוברט האבק. מפלגות שוליים, כמו "אלטרנטיבה לגרמניה" הימנית-קיצונית, יקוו לנצל את הדרמה, אך יתקשו להישמע במה שמצטייר כמאבק קלאסי של המרכז-שמאל מול המרכז-ימין ואשר בליבו נושאים כלכליים. שני שלישים מהמצביעים אומרים שהכלכלה נמצאת בנפילה, וכל המפלגות מהזרם המרכזי מציעות פתרונות. המשק הגרמני בקושי צמח בחמש השנים האחרונות, ומועצת המומחים הכלכלית – צוות חשיבה ממשלתי – אף הורידה עוד יותר את התחזית ל-2025. היא קראה לקצץ בביורוקרטיה, להאיץ את הדיגיטציה ולשנות את מגבלת החוב הקבועה בחוקה – הנושא בעטיו פיטר שולץ את לינדנר. הנוצרים-דמוקרטים יצרו את המגבלה לפני 15 שנה, אך מרץ אמר שהוא פתוח לשינוי, בתנאי שהכסף הנוסף ישמש להשקעות ולא לקצבאות – מה שנראה כאיתות לסוציאל-דמוקרטים ולירוקים לקראת קואליציה אפשרית. לצד זאת, ממשיך אקונומיסט, יש מקום לספק האם הקמפיין יעסוק באתגרים הרציניים בפניהם ניצבת גרמניה. הן שולץ והן מרץ לא אמרו דבר בבונדסטג בנוגע לאיום שמציב שובו של דונלד טראמפ על שגשוגה של המדינה ויחסי החוץ שלה. היה זה הבונדסבנק שהזכיר, כי טראמפ מאיים להטיל מכסים העלולים לגלח נקודת אחוז שלמה מהתוצר הגרמני. בכלל לא בטוח שגרמניה ערוכה לכך.