למדיניות המזרח התיכון של ממשל טראמפ הראשון היו שני מרכיבים: למוטט את כלכלת אירן וניסיון לבודד אותה באמצעות שיפור היחסים בין יריבותיה הערביות לבין ישראל. הממשל השיג פריצת דרך ניכרת בתחום השני בדמות הסכמי אברהם, אם כי סעודיה לא הצטרפה. לא ברור מה תהיה מדיניותו של דונלד טראמפ בקדנציה השנייה, אך הזירה שונה לחלוטין מזו שעזב לפני ארבע שנים, מציין ניו-יורק טיימס. בשבוע שעבר מינה טראמפ את איל הנדל"ן והתורם סטיב וויטקוף לשליחו למזרח התיכון; וויטקוף הוא ידיד נאמן של ישראל. שר החוץ המיועד, מרקו רוביו, והשגריר המיועד בישראל, מייק האקבי, הביעו גם הם תמיכה חד-משמעית בישראל במלחמה בעזה. טראמפ חוזר מזה שנים על המנטרה שבמדיניות חוץ, כמו בעסקים, הוא יכול לסגור עסקה. אבל המרווח לעסקות כאלו מצומצם משמעותית מאשר ב-2020. "אך אנשי טראמפ 2.0 חושבים שהם יכולים להמשיך היכן שהפסיקו, הם טועים לחלוטין וזה יתברר להם מהר מאוד", אומר כריסטיאן אולריכסן מאוניברסיטת רייס. הנושא הפלשתיני נדחק לשוליים כאשר ג'ארד קושנר הוביל את המאמץ לנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב בממשל הקודם. מדינות ערב לא דרשו להתקדם לעבר מדינה פלשתינית, וכך לא נתן בנימין נתניהו כמעט דבר תמורת ההישג המרשים של הכרה בישראל מצד כמה מאויביה ההיסטוריים. ממשל ביידן פעל באותה צורה בעת שניסה להביא לנורמליזציה בין ישראל לסעודיה, אך לאחר 7 באוקטובר – המחיר שדורשת סעודיה עלה, בשל הזעם בממלכה ובעולם הערבי על שפיכות הדמים בעזה. יורש העצר, מוחמד בן סלמאן, הכריז בפומבי שישראל צריכה להתחייב למדינה פלשתינית שבירתה מזרח ירושלים בתמורה להכרה של ריאד בה. תמיד יש אפשרות שמוחמד ירכך את דרישותיו ואף יוותר עליהן בעד המחיר הנכון. לפני 7 באוקטובר הוא אמר לפקידים אמריקנים, שמדינה פלשתינית אינה עדיפות גבוהה מבחינתו, ומצד שני – ברור שהוא מייחס חשיבות רבה להשקעות מערביות כחלק ממאמציו למודרניזציה של כלכלת הממלכה. אבל באווירה הנוכחית, צעד כזה יסכן את מעמדו בסעודיה ובעולם הערבי. הסעודים אולי ירצו יותר, אבל ישראל מוכנה כיום לתת פחות – מציין הטיימס. נתניהו מוביל את הממשלה הימנית ביותר בתולדות המדינה, כאשר שריו הקיצוניים קוראים להרחיב את ההתנחלויות ביהודה ושומרון ומעודדים אלימות של מתנחלים נגד פלשתינים. כיום בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר קוראים בגלוי לסלק את הפלשתינים מרצועה וליישב אותה בישראלים. נתניהו שובר ימינה כדי למנוע בחירות בהן הוא עשוי להפסיד, ולכן אין הוא יכול לבצע ויתורים משמעותיים לפלשתינים כחלק מעסקה איזורית גדולה. ממשל טראמפ הראשון ראה עסקות בין ישראל למדינות ערב בחלק מאסטרטגיה ארוכת טווח נגד אירן, אך כיום היחסים בין אירן למדינות המפרץ משתפרים. בשנה האחרונה התקיימו פגישות ישירות בין נציגי אירן לבין פקידים בסעודיה, איחוד האמירויות ומדינות נוספות במפרץ. בחודש שעבר ביקר שר החוץ האירני במדינות המפרץ, במטרה – כניסוחה של התקשורת האירנית – לעצור את פשעיה של ישראל בעזה ובלבנון. במקרה הטוב ביותר מדובר על דטאנט קר, אך מבחינת מדינות המפרץ הוא נטוע עמוק בפרגמטיזם: הבנה שארה"ב מנסה מזה שנים להתנתק מן המזרח התיכון, לפחות מבחינה צבאית. בסעודיה מזכירים אירוע אחד מימי ממשל טראמפ הראשון כדי להוכיח זאת: ב-2019 תקפה אירן בכטב"מים וטילים את מתקני חברת הנפט ארמקו בסעודיה; ארה"ב לא הגיבה. סעודיה מצידה עשויה לדחוק בממשל טראמפ הבא לחתום עימה על הסכם הגנה, אשר יחייב את ארה"ב להיחלץ לעזרתה אם תותקף. הסעודים ישמחו להציב את רגליהם בשני הצדדים, אומר הפרשן צ'יפ אוּשר: גם להוריד את המתח עם אירן ולו בכנות למחצה, וגם לקבל התחייבויות הגנתיות מארה"ב. הסכם הגנה יחייב אישור של שני שלישים בסנאט – רף גבוה מאוד שלא יושג אם לא תבוא במקביל נורמליזציה עם ישראל. לכן, סביר להניח שסעודיה ויתר מדינות המפרץ ימשיכו לגדר את הימוריהן. "מנהיגי המפרץ עושים את חישוביהם תוך הסתכלות 15-10 שנים קדימה, בשאלה כיצד נסיגה אמריקנית תשנה את מאזן הכוחות. זו המציאות שצוותו של טראמפ יצטרך לחיות איתה", סבור אולריכסן.