דונלד טראמפ התחייב לסיים במהירות את המלחמה באוקראינה, אם כי לא אמר כיצד. סגנו המיועד, ג"ד ואנס, קרא לאוקראינה לוותר על שטחים שכבשה רוסיה ולוותר על בקשתה להצטרף לנאט"ו בתמורה לשלום. מייקל וולץ, המיועד לתפקיד היועץ לביטחון לאומי, מתח ביקורת על הסיוע האמריקני לאוקראינה והביע ספק בתמיכה האמריקנית בשחרור מלא של המדינה. אם טראמפ יפעל בכיוון זה, יריביו הפוליטיים והניצים במפלגתו שלו יאשימו אותו שהוא נוטש את אוקראינה ומתגמל את רעבו של ולדימיר פוטין להתפשטות. הם יצדקו – טוענת מייגן סטאק, פרשנית שסיקרה את רוסיה ואוקראינה, במאמר בניו-יורק טיימס. האוקראינים יהיו תלויים על בלימה ופוטין יתקוף שוב או יפנה את שאיפותיו האימפריאליות לעבר שכנים אחרים. טראמפ צריך לעשות זאת למרות הכל, סבורה סטאק. עשרות ומאות בני אדם מתים מדי יום במלחמה זו, ועל טראמפ לנצל את ההזדמנות להציל חיים. איש אינו בא לעזרתה של אוקראינה. בסופו של דבר יהיה צורך להגיע להסכם. למרות הצלחות נקודתיות מרשימות של האוקראינים, מצבה של רוסיה השתפר ואין סיבה להניח שהוא יורע. זו המציאות, וגם אנשי ממשל ביידן ניסו בשקט לשכנע את אוקראינה להיכנס למו"מ. מתקפת-הנגד האוקראינית אשתקד נכשלה. אוקראינה הצליחה לתפוס כמה מאות קמ"ר במחוז קורסק, אבל רוסיה הולכת ומשחררת שטח זה. במקביל, היא מתקדמת במזרח ובדרום. במקביל, אוקראינה מתקשה לגייס חיילים: שוטרים פושטים על תחנות הרכבת התחתית ובארים בחיפוש מתגייסים. התלות בנשק מערבי משמעותה שהמשלוחים מעורבים בפוליטיקה ומתעכבים. להושיב את רוסיה ואוקראינה לשולחן – זו תהיה רק תחילתו של מו"מ סבוך. יהיה קשה לקבוע כמה מהשטח הכבוש יישאר בידי רוסיה – וזה לא הכי קשה; שני המנהיגים יוכלו להציג זאת כהסדר זמני שניתן יהיה לשנותו בדיפלומטיה או בכוח. ולדימיר זלנסקי אמר שארצו תילחם עד שחרור כל סנטימטר, אבל לאחרונה הוא נשמע יותר מציאותי ומתמקד בערבות בינלאומית למקרה של מתקפה רוסית נוספת. הבעיה האמיתית היא דרישתו של זלנסקי שהמערב יגן על אוקראינה באמצעות מה שדיפלומטים מכנים "ערבויות ביטחון". בפועל, אוקראינה רוצה שצבאה ייבנה מחדש ויחוזק (ואת זה קל להשיג) והכי חשוב ושנוי במחלוקת – בסופו של דבר תוזמן להצטרף לנאט"ו. בנקודה זו השיחות עלולות לקרוס. פוטין דורש כתנאי לשלום שאוקראינה לא תצטרף ולא יהיו לה חוזי הגנה, ובלתי גרעינית. אפילו ג'ו ביידן אמר שלא יתמוך ב"נאטומיזציה של אוקראינה". מובן שארה"ב אינה מתלהבת מכך שאוקראינה תצטרף לנאט"ו: אם הייתה רוצה להילחם ברוסיה כדי להציל את אוקראינה, היא כבר הייתה עושה זאת. אבל איש אינו רוצה בכך. ארה"ב מציגה את המלחמה במונחים נאצלים: סיוע ב-175 מיליארד דולר לאוקראינים הגיבורים מול פוטין המפלצתי. אבל כאשר שר ההגנה, לויד אוסטין, אמר מיד לאחר הפלישה שארצו רוצה לראות את רוסיה נחלשת – נוצר הרושם שמלחמה ממושכת עולה בקנה אחד עם האינטרסים האמריקניים.