שמה של מערכת הטילים ATACMS הוא הן ראשי תיבות של Army Tactical Missile System והן קריאת קרב: attack 'ems. אבל המובן השני נמנע מאוקראינה עד שהשבוע החליט הנשיא ג'ו ביידן לאפשר לה לירות טילים אלו לעומק השטח הרוסי. ההחלטה לא תשנה משמעותית את מצבה העגום של אוקראינה בחזית, אם כי תעלה את המורל ויחזק את מעמדה לקראת המו"מ שינסה דונלד טראמפ לקדם אחרי 20 בינואר, מעריך אקונומיסט. בקיץ 2022 העניקה ארה"ב לאוקראינה משגרי טילים מדגם HIMARS, אך הללו מיועדים רק לטווח קצר. בשלהי 2023, לאחר שנה של דיונים, הועברו מערכות ATACMS לטווח של 300 ק"מ ואוקראינה הורשתה להשתמש בהן רק בשטחיה הכבושים בידי רוסיה, ולא לפגיעה ביעדים בתוך רוסיה. ביידן הטיל את המגבלות משלוש סיבות: מאגר מוגבל של המערכות הנחוצות גם במקומות אחרים, בעיקר מול קוריאה הצפונית; רוב המטוסים הרוסיים המפציצים באוקראינה ממוקמים מחוץ לטווח המערכת; והחשש מפני הסלמה לאחר שוולדימיר פוטין איים שיראה בכך "מעורבות ישירה" של המערב במלחמה. אוקראינה ותומכיה דחו טעמים אלה. במלאי האמריקני יש די והותר ATACMS - למעלה מ-1,000 לפי אחת ההערכות – והן מוחלפות בידי טילים חדשים ובעלי טווח ארוך יותר. מטרות רוסיות אחרות – מחסנים, מפקדות וכדומה – מצויים בטווח הטילים. החששות מפני הסלמה מוגזמים: פוטין רואה את חצי-האי קרים כשטח רוסי ולא הגיב כאשר כבר נחתו שם טילי ATACMS. הוא גם נמנע מתגובה דרמטית אל מול הסיוע העצום שהעניק ומעניק המערב לאוקראינה, כולל טנקים ומטוסי קרב. החלטתו של ביידן כעת מותירה שלוש שאלות משמעותיות, ממשיך אקונומיסט. האחת היא היקף ההיתר. לפי הדיווחים האחרונים, אוקראינה תוכל להשתמש ב-ATACMS רק בחזית קורסק, שם דוחקים אותה הרוסים מהשטחים שכבשה. יש בכך היגיון מדיני, אם המטרה היא להעביר מסר לקוריאה הצפונית ששלחה חיילים לחזית זו. אבל יש בכך מעט היגיון צבאי, אם המטרה היא לגרום לרוסיה נזק מירבי לפני שטראמפ יחזור לבית הלבן. השאלה השנייה היא האם בריטניה וצרפת יעניקו היתר דומה לגבי מערכות Storm Shadow ו-SCALP (בהתאמה). טילים אלו, כמו ATACMS, מצריכים מעורבות מערבית ממשית כדי לפעול ביעילות. בריטניה לא רצתה להעניק אישור בלי צעד דומה של ארה"ב, ואם תסכים כעת – אין ספק שצרפת תלך בעקבותיה. ההחלטה גם תגביר את הלחץ על הקנצלר אולף שולץ לספק טילי שיוט תוצרת גרמניה, במיוחד לקראת הבחירות בחודש פברואר. השאלה השלישית והמשמעותית ביותר היא כיצד יגיב פוטין. החששות מפני שימוש בנשק גרעיני מופרזים, משום שאין חשש של ממש לקריסת החזית הרוסית. אבל רוסיה רמזה שאולי תגדיל את הסיוע לחות'ים, היורים טילים לעבר ספינות בים סוף – כנראה תוך שימוש במידע על מטרות שמעבירה רוסיה דרך אירן. חשש נוסף הוא שסוכנים רוסים יגבירו את מבצעי החבלה ונסיונות הרצח במערב אירופה, אולי עד כדי הטמנת חומרי נפץ במטוסים. ייתכן שביידן מקווה שפוטין לא יגיב בתוקפנות, כדי לשמר את האפשרות להגיע לעסקה עם טראמפ בשנה הבאה. על-פי דיווח (שהכחיש הקרמלין), טראמפ שוחח עם פוטין ואמר לו להימנע מהסלמה. אם זו התקווה, הנשיא היוצא והנשיא הנכנס קיבלו תשובה בשמי אוקראינה (18.11.24): המתקפה האווירית העזה ביותר מאז אשתקד, אשר פגעה קשות בייצור החשמל והרגה 18 בני אדם.