ולדימיר זלנסקי ציין את היום ה-1,000 למלחמה באוקראינה במתקפת טילים בעומק שטח רוסיה, תוך ניצול ההיתר שנתן ג'ו ביידן יום לפני כן להשתמש לשם כך במערכות אמריקניות. בו ביום הודיעה רוסיה על דוקטרינה גרעינית חדשה, לפיו תוכל להשתמש בנשק זה לא רק במקרה של סכנה קיומית, אלא גם בתגובה ל"איום קריטי" על ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית, וגם נגד מדינה שאין ברשותה נשק גרעיני – מצב דומה מאוד לזה שאחרי מתקפת הטילים. אולם, טוען ניו-יורק טיימס, ניתן ללמוד רבות מכך שהתגובה בוושינגטון הייתה כמעט התעלמות. המלחמה באוקראינה שינתה דברים רבים, ובין היתר לימדה את וושינגטון והעולם על האופן המחודש של השימוש באופציה הגרעינית כקלף מיקוח. "זהו ניסיון להפחיד את דעת הקהל באירופה ובארה"ב", סבור פרופ' מתיו באן מאוניברסיטת הרווארד. "הסכנה האמיתית שרוסיה תשתמש בנשק גרעיני לא השתנתה בטווח הקצר ואולי עלתה במקצת בטווח הארוך". הדוקטרינה הגרעינית החדשה היא האחרון בסדרת נסיונותיו של פוטין לשוב ולהפוך את מאגר הגרעין הגדול בעולם למשהו באמת מפחדים ממנו, ולהעניק לו השפעה שלא הצליח להשיג באמצעות מלחמה וגז. ממשל ביידן גינה את הדוקטרינה החדשה, אך לא הפגין סימני דאגה כלשהם. התחושה היא שמדובר במילים בלבד, שפוטין מנסה ליצור לעצמו צידוקים חדשים לאיומים ושהריסונים המגבילים אותו לא השתנו. "החלטה של פוטין להשתמש בנשק גרעיני טקטי במקום כלשהו, בזמן כלשהו ובהיקף כלשהו תוביל לתוצאות חמורוחת ביותר, כפי שביידן אמר שוב ושוב". כך סבור פרופ' ויפין נראנג מ-MIT שסיים לאחרונה שנתיים של שירות בפנטגון בתחום מדיניות הגרעין, המתמקדת כיום בסין ולא ברוסיה. "גם עם השינויים בדוקטרינה, אני משוכנע שהיכולת הגרעינית והקונבנציונלית של ארה"ב ונאט"ו תרתיע את רוסיה משימוש בגרעין". פוטין כמובן עלול לשגות בהערכותיו, אבל הטיימס סבור שהסכנה לכך נמוכה: לאורך המלחמה הוא נזהר מלתקוף את חברות נאט"ו משום שאינו רוצה שייכנסו למערכה. ארה"ב חששה מספר פעמים שרוסיה תשתמש בנשק גרעיני – במיוחד באוקטובר 2022, כאשר נקלטו שיחות בין גנרלים רוסים שהגבירו חששות אלו. ביידן אמר אז, שארה"ב קרובה לעימות גרעיני יותר מכפי שהייתה מאז משבר הטילים בקובה, אך בסופו של דבר – לא קרה כלום. "הסף הגרעיני אינו נקבע בדיבורים אלא באיזון של התרעה וסיכונים, ושינויים בדוקטרינה מוצהרת אינם משנים את ההרתעה", מסביר נראנג. עם זאת, זהו אינו העולם אותו צפו מנהיגי המערב לאמצע העשור הנוכחי. העידן שאחרי המלחמה הקרה החל בפירוק מהיר של נשק אמריקני ורוסי. לאחר קריסת בריה"מ, אוקראינה מסרה אלפי ראשי נפץ גרעיניים בתמורה לערבויות ביטחוניות של רוסיה, ארה"ב ומדינות אחרות – צעד שרבים בה מתחרטים עליו עד היום. רק לפני 15 שנה חזה ברק אובמה עולם ללא נשק גרעיני, גם אם לא בימי חייו; הוא עצמו ציין את חשיבותם לאסטרטגיה האמריקנית. ימים אלה חלפו. פוטין הציב כלי נשק גרעיניים בבלארוס, כדי להפגין את תחום השפעתו. בקרוב לא יהיו שום מגבלות על כלי הנשק העוצמתיים ביותר שברשותו – הטילים הבליסטיים הבין-יבשתיים המסוגלים להגיע לארה"ב: בעוד 15 חודשים יפוג תוקפו של ההסכם האחרון שעודנו בתוקף להגבלת הנשק הגרעיני, New START, וקלושים הסיכויים שהוא יוחלף בהסכם אחר. הדמוקרטים והרפובליקנים כאחד מדברים על הצורך להרחיב את הארסנל הגרעיני האמריקני כדי להתמודד מול השותפות החדשה בין רוסיה לסין והאפשרות שיפעילו במתואם את הנשק שברשותם. המסר האמיתי מהדוקטרינה החדשה של פוטין איננו שהנשק הגרעיני חזר, אלא שהוא מעולם לא עזב.