מה קורה כאשר המשק הגדול בעולם פונה לעבר פרוטקציוניזם? כאשר המעצמה החזקה בעולם פוגעת בבריתות בהן היא חברה? וכאשר השינויים הללו מתרחשים בעידן של מלחמות גדולות, שותפות בין יריבים ובינה מלאכותית המשנה את כל מה שמוכר לנו? העולם עומד לגלות – כותבת העורכת הראשית של אקונומיסט, זאני מילטון-בואדז, ב-The World Ahead 2025 של העיתון. דונלד טראמפ הבטיח שינוי ענק. זה אפשרי, אבל רטוריקה של קמפיין שונה מהמציאות של ממשל. האישים שטראמפ בוחר לממשלו וסדרי העדיפות שהם מציבים יקבעו כמה יוכל להשיג. עד כה המינויים מלמדים שהדגש הוא על נאמנות, ניציות ותיאבון לטלטלות. המבחנים בתחום החוץ יגיעו במהירות. טראמפ הבטיח לסיים בתוך יום את המלחמה באוקראינה ויילחץ להשיג הסדר מהיר. התוצאות יורגשו ברחבי העולם. אם טראמפ ילחץ על אוקראינה להשלים עם אובדן שטחים בתמורה לערבויות ביטחוניות שירתיעו את ולדימיר פוטין, האמינות של ארה"ב ושלו תגבר. אם יכפה על קייב הסכם שלום שיותיר אותה חשופה לקרמלין, יהיה זה ניצחון של פוטין ובטחונה של אוקראינה יהיה תלוי באירופה – שלא תעשה זאת. סין ותוקפנים אחרים ירשמו לפניהם: אין ערך להבטחות האמריקניות. המזרח התיכון יהווה מבחן מוקדם מסוג אחר. טראמפ עשוי להוביל להפסקת אש בעזה; בנימין נתניהו ירצה לתת לו ניצחון מהיר. אבל טראמפ לא ילחץ על ישראל להתקדם לעבר הפתרון היחיד לטווח הארוך – שתי מדינות. הוא ירצה להיות קשוח מול אירן, אבל מדיניות "הלחץ המירבי" תהיה פחות עוצמתית מאשר בקדנציה הראשונה, שכן אירן בנתה מערכת משומנת של ייצוא נפט, בעיקר לסין. הבחירה הגיאו-פוליטית החשובה ביותר תהיה כיצד לטפל בסין. למרות שכרגע כלכלתה חלשה, היא גם תוקפנית יותר וגם ערוכה יותר מאשר בכהונתו הקודמת. בהחלט ייתכן משבר בים סין הדרומי, ושאלת המפתח תהיה האם טראמפ יסייע לפיליפינים. סין גם תוכיח עד כמה טראמפ מתכוון להיות קיצוני בנושא המכסים. הוא הבטיח מכס של 60% על הייבוא מסין (ו-20%-10% משאר העולם); האם זוהי נקודת פתיחה למו"מ או כוונה אמיתית? התשובה תינתן ב-2025, גם משום שהנושא יתמודד על תשומת ליבו של טראמפ מול סוגיות אחרות ובראשן ההגירה והמיסים. אם יהיה מזל, החלק המשמעותי ביותר מבחינה מעשית במדיניות הפנים של טראמפ יהיה במקום אחר: הפחתת הרגולציה והגברת היעילות של הממשל. רפורמות אלו יקבעו כמה מהר תוכל ארה"ב להסתגל לשינויים הנובעים מהטכנולוגיה המתקדמת ובראשה הביוטק והבינה המלאכותית. אילון מאסק מופקד על הנושא; הבטחתו לקצץ 2 טריליון דולר בתקציב היא אבסורדית, אבל אין ספק שארה"ב זקוקה לרפורמה ממשלית כדי לשמור על ההובלה בטכנולוגיות החיוניות החדשות. אם טראמפ באמת רוצה להפוך את ארה"ב לגדולה, שם על ממשלו להתמקד. יהיה זה אירוני אם אדם האוהב מכסים, יוביל את השינוי שבסופו של דבר יקדם טכנולוגיות העשויות לעצב מחדש את שוק העבודה האמריקני ואף לבוא במקום משרות בו. אבל הרחבת ההובלה של ארה"ב בבינה המלאכותית יהיה משמעותי לעתידה הרבה יותר מאשר כוח צבאי וכל חלק אחר באג'נדה של טראמפ. אליך, אילון.