ביטחון אירופה נכנס לתקופה של נסיגה מסוכנת וכואבת – צופה אדוארד קאר, סגן עורך אקונומיסט, ב-The World Ahead 2025. בשנת 2025 תהיה ידה של רוסיה על העליונה באוקראינה. ארה"ב תתמקד באסיה ותחת דונלד טראמפ תהיה בעלת גישה עסקית. מאז שנות ה-1930 לא נזקקו מנהיגי אירופה לכמות כזאת של אומץ כדי להתייצב בפני המציאות ומדינאות כדי לנקוט פעולה. לרוע המזל, הם חלשים ודעתם מוסחת בבעיות פנימיות. סביר להניח שיטמנו את ראשם עמוק יותר בחול במקום להזדקף. הסכנה מתחילה באוקראינה, ולא רק משום שהחזית עלולה לקרוס, אלא משום שוולדימיר פוטין יודע שהמערב אינו מוכן לעזור לה די הצורך. הוא יודע שהמערב לא הצליח לבלום את רוסיה, למרות שהדבר היה מונע את החלופה היקרה והמסוכנת של הצורך להגן על גבולותיה הצפוני והמזרחי של היבשת. אם יגיע למסקנה שיש לו סיכוי לערער את נאט"ו, התנהגותו תהיה תוקפנית עוד יותר. נצחונו של טראמפ מכפיל את האיום. אוקראינה הוכיחה עד כמה בטחונה של אירופה תלוי בארה"ב, אך זו מתוחה יתר על המידה ברחבי העולם וצריכה שאירופה תגן יותר על עצמה. גם ממשל דמוקרטי היה מפנה את תשומת הלב לעבר אסיה. טראמם יסלים את התהליך. למרות שהיותו בלתי צפוי יהיה הרכיב המרכזי במדיניות החוץ שלו, כמה מאמונותיו מקובעות – כולל התפיסה לפיה בריתות הן רק חוזה בו ארה"ב מספקת ביטחון בתור שירות שיש להעניק לה תמורה בעדו (בסחר, בחוזים ביטחוניים או בכסף). הוא אפילו עשוי להגיע להסכם עם פוטין כדי לכופף את אוקראינה. מדינות אירופה שוב לא יוכלו להסתמך על הבטחתה המוצקת של ארה"ב להילחם לצידן אם יותקפו. גם פוטין יודע זאת, ויהיה זה תמריץ נוסף מבחינתו לערער את היציבות ולתקוף מערבה. המניע שלו פשוט: הדרך היחידה להפוך את רוסיה למעצמה גדולה היא להרוס את יסודות הסדר שמוביל המערב, כולל נאט"ו, האיחוד האירופי והאמינות של הדמוקרטיות המערביות. לכן, מדובר בסכנה קיומית לאירופה כולה. קשה לומר מה חסר יותר: כסף או מנהיגות, מציין קאר. גרמניה, תחת אולף שולץ צר המחשבה, קורעת לגזרים את עצמה. בממשלה שורדת ממשלת מיעוט בחסדיה של מארין לה-פן הפרו-רוסית, כאשר הכל מתכוננים לבחירות לנשיאות ב-2027. ממשלת לייבור בלתי מנוסה בבריטניה טרודה ברפורמות פנימיות. איש מבין אלו אינו מוכן להתמודד עם העתיד. חזרתו של טראמפ הייתה אפשרית זמן רב, אך אירופה לא הצליחה לגבש תוכנית סדורה לסייע לאוקראינה אם הוא יפסיק את הסיוע כפי שאיים. למרות שבריסל תפנה מימון אירופי רב לביטחון, אירופה סובלת ממחסור בנשק למרות האזהרות שהתעשיות הביטחוניות שלה אינן פועלות בהיקף הנחוץ. המשימה של הבטחת אירופה היא עצומה ותימשך שנים – סיבה טובה להתחיל כעת. המנהיגים חייבים להבהיר לעמיהם את הסכנות הניצבות בפניהם, החל מכך שרוסיה רוצה להרוס את נאט"ו והאיחוד האירופי ולא רק את אוקראינה. האירופים גם זקוקים לחזית אחידה, שכן פוטין וטראמפ ינסו לפלג ביניהם. אצל פוטין זו מטרה בפני עצמה; אצל טראמפ – דרך להחליש את מעמדה של היבשת במו"מ עימו. הצורך האחרון הוא להתחיל להרתיע את פוטין. אירופה זקוקה לצבאות גדולים יותר. הם צריכים להיות מצוידים בידי תעשיה ביטחונית בעלת יכולת מוגברת. הם יצטרכו מבנה פיקוד למקרה שטראמפ יסרב שארה"ב תילחם. זה לא יהיה זול. אירופה לא הצליחה למנוע את תבוסתה של אוקראינה; האם ב-2025 תגלה את הנחישות כדי להימנע ממשהו גרוע בהרבה?