בשנת 2017 כינה אילון מאסק את דונלד טראמפ "נוכל" ו"אחד מאנשי הבולשיט הטובים ביותר בעולם". כעת הוא מוכר באחוזת מאר-א-לאגו כ"דוד אילון" ומצוי בלב המעגל הפנימי של הנשיא הנבחר. האדם החזק בעולם והאדם העשיר בעולם יוצרים כוח שהם רוצים להשתמש בו במלוא העוצמה: לחתוך ביורוקרטיה, לפוצץ מוסכמות ליברליות ולבטל רגולציה לצורך צמיחה. לטראמפ יש מנדט לבצע טלטלה שכזאת, מדגיש אקונומיסט. למרות עוצמתה הכלכלית של ארה"ב, רב – ובצדק – התסכול מההפקרות וחוסר התפקוד של הממשל. המדינה זקוקה לאתחול מחדש. אבל רפורמה בהובלת מאסק עלולה ליצור בעיה חדשה: עלייתה של אוליגרכיה נפיצה ומושחתת. כבר היו טייקונים שבחשו בצמרת הממשל, כמו ג'ון רוקפלר במאה ה-19 וג'יי.פי מורגן בתחילת המאה ה-20. עסקיו של מאסק גלובליים יותר משל קודמיו, וקטנים יותר מבחינת חלקם בתוצר. החברות שבבעלותו שוות 2% מכלל שוק המניות האמריקני; אקונומיסט מעריך, כי 10% מהונו של מאסק, המסתכם ב-360 מיליארד דולר, מקורם בחוזים עם הממשל האמריקני, 15% - מהשוק הסיני, והיתרה מתחלקת בין לקוחות מקומיים ובינלאומיים. מאסק שונה גם משום שהוא רוצה לשנות. רוב עסקיו משתמשים בטכנולוגיה כדי להוריד עלויות בשווקים תחרותיים. השינויים הללו מרכזיים באידיאולוגיה המשיחית של מאסק, בה היזמות היא המענה לאתגרים שבפני האנושות, משינויי האקלים ועד התיישבות במאדים. תשוקתו לפעילות חופשית יותר מסבירה את הבוז שלו למוסכמות; הוא רואה את המדינה כמכשול בפני הצמיחה. טראמפ ומאסק רוצים לטלטל את כל הממשל הפדרלי. לדברי מאסק, המשרד להתייעלות שבראשותו מבקש לקצץ 2 מתוך 7 טריליוני הדולרים של התקציב השנתי ולבטל גופים רבים. קל לבטל זאת כמטרה בלתי אפשרית, אבל עם גרעון תקציבי של 6% וחוב של כמעט 100% - נחוצה רפורמה, מדגיש אקונומיסט. הרגולציה הפדרלית מגיעה ל-90,000 עמודים. אם מאסק ישיג אפילו חלק קטן מהליברליזציה הזאת, לארה"ב יהיה הרבה מה להרוויח. אבל יש סכנות ניכרות. האחת היא העדפת מקורבים ושחיתות. טראמפ הוא כלכלן-לאומני ומאסק יש אינטרס במיליטריזציה של החלל (SpaceX) ובמלחמות דיס-אינפורמציה חוצות גבולות (רשת X). הקרבה לשלטון תאפשר לו לדחוף מכסים ורגולציה כדי לפגוע בתחרות בתחומי עיסוקו – ממכוניות ועד בינה מלאכותית. מאז תחילת ספטמבר זינק השווי של מניות עסקיו ב-50% ל-1.4 טריליון דולר – מה שמלמד שהמשקיעים מהמרים שהחברות ייצאו נשכרות מידידותו עם טראמפ. במקביל, מאסק יוכל לקלקל, במיוחד מחוץ לתחומי מומחיותו. הוא הפגין שיקול דעת לקוי בנושאי חוץ, למשל באוקראינה וטייוואן. חיבתו לאורות הבימה ולקונספירציות מדאיגה. כאשר 50 מיליארד דולר מהונו קשורים לסין, שם מבוצעת מחצית מהייצור של טסלה, הוא מטרה ברורה למניפולציה. הוא גם עשוי להיכשל עוד לפני שיתחיל: שילוב הליברליזם של עמק הסיליקון והלאומנות של ה-MAGA הוא בעייתי מיסודו. רפורמות ממשליות מצריכות סבלנות ודיפלומטיה, בהן הוא אינו מצטיין. גם אם הקריירה הפוליטית של מאסק תהיה קצרה, עשויות להיות לה שתי השלכות מרחיקות לכת, צופה אקונומיסט. האחת: מינויו הפנה תשומת לב לעבר רפורמות בממשל, אך אם ייכשל – הרצון של פוליטיקאים לעשות זאת יגווע למשך שנים. השנייה: נורמליזציה של היחסים בין פוליטיקאים לבין טייקונים. ארה"ב רחוקה מלהתנהג בהקשר זה כמו מדינה מתפתחת, אבל אם טייקונים אוליגרכיים יפעלו דרך שגרה עם פוליטיקאים דומיננטיים – הנזק יהיה עצום. מה שנחשב לבל-ייאמן, שוב אינו כזה.