טראמפ צדק כאשר אמר ב-2023 שהוא שינה לחלוטין את מערכת המשפט הפדרלית, ותומכיו דוחקים בו ללכת עוד יותר רחוק בכהונתו השנייה. הם הבהירו שמצופה ממנו לבחור שופטים המסכימים עם תפיסתו לפיה "מותר לי לעשות מה שאני רוצה כנשיא" (כפי שאמר ב-2019). הערכאות הנמוכות גם צפויות לבנות על פסק דין החסינות ולהרשות לו להכתיב את המציאות החדשה בארה"ב, מזהיר הטיימס.
טראמפ אף עשוי לנסות לשכנע את הקונגרס להגדיל את מספר השופטים הפדרליים, או להשתמש במינויים בפגרה כדי לעקוף את הצורך באישור הסנאט. יש צורך אמיתי בשופטים נוספים בשל העומס הגדל, ובאוגוסט כבר אישר הסנאט פה אחד תוספת של 66 תקנים בעשר השנים הבאות, כולל 22 בקדנציה הקרובה של טראמפ; החוק תלוי ועומד בבית הנבחרים.
אבל טראמפ ותומכיו אינם מוטרדים מן העומס, ההליך החוקתי או השכל הישר; הם פשוט רוצים שופטים שייענו לדרישות הבית הלבן, מאשים הטיימס. הוא מציע לרפובליקנים לזכור, כי גם אם ייכנעו לדרישותיו של טראמפ ויפרו את הנורמות בהגדלת המערכת, הם לא יהיו לעולם בשלטון והדמוקרטים יוכלו ללכת בעקבותיהם.
ביידן והסנאט, בהנהגתו של צ'אק שומר, עשו עבודה מרשימה במילוי תקני שפיטה פנויים ועד כה אושרו 218 מינויים; עוד שמונה יאושרו בימים הקרובים. אבל יש עוד 40 תקנים ולא יהיה זמן למלא את כולם, משום שהרפובליקנים יוכלו להאט את התהליך. למעלה ממחציתם במדינות שבשליטת הרפובליקנים, וביידן מכבד את המסורת של וטו לסנאטורים על מינוי שופטים במדינותיהם וגם את ההימנעות ממינויים של הרגע האחרון.
הטיימס אומר, שהוא טען שוב ושוב שמדובר בנוהג בלתי דמוקרטי שיש לבטל. טראמפ התעלם ממנו בקדנציה הראשונה שלו, והפעם תורם של הדמוקרטים למנות כמה שופטים שיוכלו. ההערכה היא שיוכלו לאשר 14 שופטים נוספים, כולם ברמת בתי המשפט המחוזיים, לאחר שהרפובליקנים הצליחו לבלום ארבעה מינויים קריטיים לבתי המשפט לערעורים.
בשבוע שעבר הסכימו המפלגות שהדמוקרטים לא ינסו שוב את שופטי הערעורים, והרפובליקנים יפחיתו את התנגדותם לשופטים המחוזיים. זו פשרה כואבת, כי כעת יוכל טראמפ למנות אותם, אך כעת על הדמוקרטים למנות את מי שהם יכולים, גם במחיר דיונים לתוך הלילה ובסופי שבוע. זוהי המשימה הגדולה ביותר שנותרה לקונגרס ה-118, מסיים הטיימס.