מנהיגי העולם המחפשים בהירות בשאלה כיצד מתכוון דונלד טראמפ לנהוג בענייני העולם, מקבלים מסרים סותרים. אחרי קמפיין של "אמריקה תחילה", הוא מינה את מרקו רוביו לשר החוץ ומייקל וולץ ליועץ לביטחון לאומי; שניהם אינם בדלנים טראמפיסטיים. עם זאת, מזכיר וושינגטון פוסט במאמר המערכת שלו, כהונתו הראשונה של טראמפ מלמדת שלא תמיד הוא נשמע לעצות טובות. בשבוע שעבר איים להטיל מכסים על קנדה, מקסיקו וסין – צעדים שיענישו את העולם כולו ויפגעו בצרכן האמריקני. העולם צריך להתכונן לעתיד בו תיעלם ההנהגה האמריקנית, ארה"ב תתקוטט יותר עם בעלות בריתה ואויביה כאחד, חוסר הוודאות יגבר וקביעת המדיניות האמריקנית תאופיין בטלטלות. מטרתם של מנהיגי העולם צריכה להיות להגביל את הנזק, טוען העיתון. שינוי זה יורגש במיוחד באירופה. הניסיון מהקדנציה הראשונה כבר הוביל את מנהיגי היבשת להשקיע יותר בבטחונה הקיבוצי. כעת, כאשר ברור שהשפעות הבדלנות של טראמפ יהיו ארוכות טווח, האירופים ינהגו בחוכמה אם יעצבו ברית ביטחונית התלויה פחות בכך שארה"ב תתייצב במרכזה. מנהיגים רבים באירופה ונאט"ו כבר דנים בדרכים ל"אוטונומיה אסטרטגית". רוב 32 מדינות נאט"ו הגדילו משמעותית את תקציבי הביטחון ונותרו רק מדינות בודדות שטרם הגיעו ליעד של 2% תוצר והסכנה הרוסית ניצבת כעת בפתחה של הברית. אבל, הדיבורים על "אוטונומיה אסטרטגית" נותרו ברובם בגדר דיבורים. שובו של טראמפ צריך לגרום לתחושת דחיפות בבניית יכולת אירופית לספק את צרכיה ולסייע לאוקראינה. טראמפ הביע ספקנות לגבי הסיוע לאוקראינה והבטיח לסיים את המלחמה במהירות – דהיינו בהענקת הישגים טריטוריאליים לרוסיה. האירופים יתקשו למלא את החלל, משום שתקציביהם כבר מתוחים והמלאים שלהם מדוללים. ג'ו ביידן צריך לנצל את השבועות האחרונים שלו כדי להעביר לאוקראינה כמה שיותר ציוד צבאי, קורא לו הפוסט. הפוסט צופה שהמתח עם אירן יגבר בממשל טראמפ, במיוחד לאור הדיווחים על תוכניותיה של טהרן להתנקש בו. טראמפ שוקל עיצומים תוקפניים יותר נגדה, במיוחד בתחום הנפט. הוא גם צפוי לרסן פחות את בנימין נתניהו מול אירן. כל אלו עלולים להוביל ליותר סולידריות באיזור, לפחות יציבות או לשניהם. גם העימות עם סין צפוי להתגבר; בקמפיין שלו דיבר טראמפ על מכס של 60% על הייבוא ממנה. ייתכן שמדובר רק בהצהרות שנועדו לחזק את מעמדה של ארה"ב במו"מ עתידי. יועציו של טראמפ, בעלי בריתה של ארה"ב וסין עצמה צריכים לעודד אותה להתדיין עם בייג'ינג ולא לנהל מלחמה כלכלית שתפגע בייבוא ובייצוא האמריקניים. בה בעת, ייתכן שטייוואן תפקפק במחויבותה של ארה"ב לסייע להגנתה במקרה של פלישה סינית. טראמפ האשים את טייוואן ב"גניבת" תעשיית השבבים האמריקנית ואיים להטיל מכסים על שבבים מתוצרתה. יועציו המתנגדים לסין צריכים להכיר בחשיבות העמקת הקשרים עם האי כדי לרסן בייג'ינג, מגיב הפוסט. מדיניות החוץ של ביידן, אשר העניקה עדיפות לקידום הדמוקרטיה, תהיה גם היא לצנינים בעיני טראמפ, המעדיף עסקות הדדיות עם מנהיגים זרים. עיקרון זה של ביידן לא היה יציב ולעיתים קרובות מדי התכופף בפני שיקולים גיאו-פוליטיים, אך גם אז ארה"ב הייתה מגדלור של תקווה ללוחמי הדמוקרטיה ברחבי העולם. רוביו ודומיו ינסו למנוע מטראמפ לנטוש אותו לחלוטין. הפוסט מסיים: בקדנציה הראשונה של טראמפ, כמה ממנהיגי העולם ויועציו הבכירים עשו עבודה טובה יותר מאשר אחרים בהתנהלות מולו. לטובת שגשוגו של העולם, כולם צריכים ללמוד במהירות כיצד לעשות זאת.