אפילו המורדים בסוריה לא ציפו להצלחה שכזאת. הם החלו (27.11.24) במתקפת פתע על כוחותיו של בשאר אסד, אשר ברחו ואפשרו להם ללכוד ללא קרב את חלב. אתמול (5.12.24) הם כבשו באותה צורה את חמאת. לראשונה מזה עשור, שלטונו של אסד נראה פגיע – מנתח אקונומיסט. שתי קבוצות של מורדים מובילות את המתקפה. האחת היא הייאט תחריר א-שאם, לשעבר שלוחת אל-קאעידה שהתנתקה ממנו ב-2017 והקימה ממשלה משלה באזור אידליב שבצפון-מערב המדינה. השנייה, הצבא הסורי הלאומי, היא שלוחה טורקית. הם מאומנים טוב בהרבה מאשר לפני עשור: משתמשים היטב בכטב"מים לביון ותקיפה ומפעילים כוחות מיוחדים בחוד החנית. הכוחות הסוריים הנמלטים הותירו מאחוריהם טנקים, ארטילריה וציוד נוסף, ואין ספק שהמורדים ישתמשו בהם. המטרה הבאה היא חומס, 50 ק"מ דרומה. ניצחון שם ינתק את דמשק ממחוז החוף, האזור העלאווי ממנו הגיעה משפחת אסד, ויקשה מאוד על המשטר להגן על הבירה ולספק את צרכיה. במקביל מרחיבים המורדים את שליטתם סביב חלב, מה שגורר מתחים עם הכוחות הסוריים הדמוקרטיים – מיליציה כורדית הנתמכת בידי ארה"ב, השולטת ברוב צפון-מזרח המדינה ואשר טורקיה רואה בה ארגון טרור. המורדים הטורקים הציעו להם לעזוב בבטחה; תשובה טרם ניתנה. תושבי חלב חוששים – הן מניסיון של אסד לשוב ולכבוש את העיר והן משליטת תחריר א-שאם. מפקד הארגון, אבו מוחמד אל-ג'ולאני, הבטיח לנוצרים ולמיעוטים האחרים שאין להם ממש לחשוש, אבל לא כולם השתכנעו; גם אם אל-ג'ולאני ינטוש את רעיונותיו הג'יהאדיסטיים, כמה מבני בריתו עשויים לדבוק בהם. הארגון גם הפך לסמכותני מאוד בשנים האחרונות, וכלא ועינה מאות ממבקריו. השחיתות רואה ובאידליב התקיימו הפגנות נגד האבטלה והמיסים הגבוהים שהטיל. הצבא הלאומי גרוע בהרבה: סורים רבים רואים בו אוסף של בריונים ועבריינים.