צרפת חגגה (7.12.24) את שיקומה של קתדרלת נוטרה דאם – הישג מרשים ששום מדינה לא יכולה להתחרות בו – בעודנה נתונה במשבר פוליטי קשה. ראש הממשלה, מישל ברנייה, התפטר יומיים לפני כן לאחר שהפסיד בהצבעת אי-אמון בשל משבר על תקציב 2025, לאחר שלושה חודשים בלבד בתפקיד. המשבר לא פרץ במפתיע. מפלגות המרכז-שמאל והמרכז-ימין המסורתיות נחלשו. בבחירות האחרונות לנשיאות, מחצית מן הקולות ניתנו לקיצונים משני הכיוונים. כל הנשיאים לא הצליחו להשתלט על התקציב. הזדקנות האוכלוסייה והתגברות האיומים הביטחוניים יחמירו את הגרעון. הנטייה לקיצוניות גוברת ותקשה להשיג פתרונות. במידה זו אחרת, רוב אירופה מצויה במלכודות דומות. לפחות בצרפת, התוצאה היא מבוי סתום. לשום מפלגה וקואליציה אין סיכוי להשיג רוב באסיפה הלאומית, כך שהמדינה עלולה להימשל בידי שורה של ממשלות מיעוט קצרות ימים שלא יוכלו לעשות דבר. בשל החלטתו השגויה של הנשיא עמנואל מקרון להקדים את הבחירות ליולי שעבר, לא ניתן יהיה ללכת שוב לקלפיות עד יולי הבא. הבעיה המרכזית היא שרוב הצרפתים אינם מוכנים להתייצב בפני המציאות הכלכלית. בדומה למדינות אירופיות מזדקנות אחרות המתחרות עם ארה"ב ואסיה, צרפת מוציאה כסף שאין לה. התקציב השנה צופה גרעון של 6% תוצר. ברנייה ניסה לרדת ל-5%, עם קיצוץ של 42 מיליארד אירו בהוצאות והעלאות מיסים של 20 מיליארד אירו בתקציב 2025. השמאל והימין חסרי האחריות לא הסכימו אפילו לכך. קשה לראות פתרון, סבור אקונומיסט, שכן הבוחרים ימשיכו להצביע בעד הפנטזיות שמוכרים להם הקיצונים; תקציבים הגיוניים וכואבים לא יעברו. צרפת צומחת ב-1% בלבד לשנה – לא רק ביחס לגוש האירו, אך ממש לא מספיק כדי להתמודד עם בעיות התקציב ועם החוב העומד על 110% תוצר. נכון לעכשיו, השווקים רגועים וצרפת יכולה ללוות כספים בריבית הנמוכה בנקודת אחוז מזו שמשלמת גרמניה. אולם, כלכלות אירופה אינן צומחות במהירות הדרושה כדי לעמוד בדרישות מהן. הצמיחה הצפויה השנה בגוש האירו היא 0.8% בלבד. איומיו של דונלד טראמפ להטיל מכסים על הייבוא מכל העולם ובמיוחד מסין, עלולים לגרום להצפת אירופה בסחורות כאלה – מה שיפגע עוד יותר בתוצר המקומי. במקביל, דרישות הביטחון גדלות: צרפת הגיעה רק לאחרונה ליעד של הוצאת 2% מהתוצר לביטחון, אך בכך אין די אל מול בריונותו של ולדימיר פוטין ודרישותיו של טראמפ ממדינות נאט"ו להשקיע יותר ולהפסיק לתפוס טרמפ על ארה"ב. לרוע המזל, הפוליטיקאים השולטים באירופה אינם מסוגלים להגיע להסכמה על הדרך לשלם תמורת הוצאות הביטחון הנוכחיות והעתידיות. הקיטוב הפוליטי ברחבי היבשת מוביל לממשלות בלתי יציבות או לממשלות מיעוט, מה שמחליש את האיחוד האירופי בכללותו משום שבלא מנהיגות של צרפת או גרמניה – לא קורה בבריסל שום דבר משמעותי. בעבר הוביל חוסר שביעות רצון של המצביעים להחלפה בריאה של ממשלה. אבל צרפת היא אזהרה חמורה לכיוון שאליו מובילה כיום פוליטיקה של אכזבה. כאשר הבוחרים מתעייפים מקואליציות של המרכז או ממשלות מיעוט, הברירה היחידה שנותרה היא בין הקיצוניים. יש אפשרות אמיתית של ממשלה בראשות המצעד הלאומי הימני-קיצוני בשנה הבאה, ואפילו ניצחון של מארין לה-פן בבחירות לנשיאות ב-2027 – ואולי קודם לכן, אם מקרון ייאלץ להתפטר.