משרד החוץ של אירן – התומכת המרכזית של משטר אסד - הביע את התקווה שהיחסים הידידותיים עם סוריה יימשכו. לדבריו, השגת שלום וביטחון במדינה מחייבים "לשים קץ מיידי למעשי האיבה, למנוע פעולות טרור ולפתוח דו-שיח לאומי בו ישתתפו כל חלקי החברה הסורית, כדי להקים ממשלה שתייצג את כל הסורים". קשה להאמין שהמורדים יושיטו יד לאירן – הן בשל תמיכתה באסד והן משום שהם ברובם המכריע סונים, בעוד אירן היא שיעית קנאית.
"צרפת מקדמת בברכה את נפילת משטרו של אסד לאחר 13 שנים של דיכוי אלים נגד אנשיו שלו. המשטר שיסה את הסורים זה נגד זה וסוריה משוסעת, וכעת הגיע הזמן לאחדות", אמר משרד החוץ הצרפתי. צרפת שלטה בסוריה מתחילת שנות ה-1920 ועד 1946. הנשיא
עמנואל מקרון היה ישיר יותר: "המדינה הברברית נפלה. סוף-סוף. אני מביע את הוקרתי לסורים, לאומץ ליבם, לסבלנותם. צרפת תישאר מחויבות לביטחון הכלל במזרח התיכון".
קאיה קאלאס, הממונה על ענייני החוץ באיחוד האירופי, הגדירה את נפילת המשטר כאירוע חיובי שהמתינו לו זמן רב, המלמדת על חולשתן של רוסיה ואירן שתמכו בו. לדברי קאלאס, תהליך בנייתה מחדש של סוריה יהיה ארוך ומורכב. קנצלר גרמניה, אולף שולץ, אמר שמדובר בחדשות טובות, וכי כעת יש להשיב במהירות על-כנם את החוק והסדר בסוריה. "צריך להבטיח את בטחונם של כל הקהילות והמיעוטים, מעתה והלאה", הוסיף.
מדינות ערב אינן ממהרות להגיב על נפילתו של אסד, אשר היה מוקצה מחמת מיאוס לאורך העשור שעבר, ורק בשנה שעברה החל תהליך של הפשרת היחסים עימו, כאשר נראה היה שניצח במלחמת האזרחים. משרד החוץ המצרי קרא לכל הצדדים בסוריה לשמר את יכולותיה של המדינה ואת מוסדותיה הלאומיים, באמצעות מטרות ועדיפויות מאחדות.
עבדאללה
מלך ירדן כינס את המועצה לביטחון לאומי ואמר לחבריה, כי "ירדן ניצבת לצד אחיה הסורית ומכבדת את רצונם ואת בחירותיהם". הוא הדגיש את החשיבות של שמירת בטחונה של סוריה ואת הצורך להשכין במהירות יציבות, תוך הימנעות מעימות העלול להוביל לתוהו ובוהו, מסרה לשכתו. ירדן חוששת מאוד מהשלכות האירועים בסוריה, העלולים להוביל או לגל פליטים חדש אליה, או לערעור היציבות גם בה – אם בשל חתרנות חיצונית (במיוחד מצד אירן) ואם בשל גורמים פנימיים שינסו לחקות את שהתרחש בשכנתה הצפונית.