כאשר מפגינים החלו לנסות להפיל את בשאר אסד ב-2011, הם היו חלק משרשרת מהפכות שזכתה לכינוי "האביב הערבי". אבל בעוד שכמה קבוצות אופוזיציה זכו להצלחות, סוריה שקעה במלחמת אזרחים בת 13 שנים. כעת חוגגים הסורים כפי שחגגו המצרים, הלובים, התוניסאים והתימנים אז – אבל מה שאירע לאחר מכן הוא איתות אזהרה, מזכיר ניו-יורק טיימס. במצרים ותוניסיה עלו רודנים חדשים, ואילו לוב ותימן נקרעו במלחמות אזרחים.
הדינמיקה בסוריה מקשה במיוחד על העברת השלטון. הייאת תחריר א-שאם, הקבוצה האיסלאמיסטית שהובילה את ההתקדמות המהירה לדמשק, היא רק אחד מכמה גורמים שכעת צריכים להסכים כיצד לנהל את סוריה. תחריר א-שאם הוא הארגון בעל ההשפעה הגדולה ביותר, אך הוא מתחרה על השליטה מול קבוצה נוספת הנתמכת בידי טורקיה והכורדים הנתמכים בידי ארה"ב, בעוד בדרום המדינה שולטות קבוצות שבטיות כולל הדרוזים.
בעבר היה תחריר א-שאם מסונף לאל-קאעידה, אך כעת מנסה להציג את עצמו כתנועה מתונה המבקשת לשמר את זכויות המיעוטים – כולל העלאווים, בני עדתו של אסד. אבל אם הקבוצה, המוגדרת בידי ארה"ב כארגון טרור, לא תעמוד בהבטחותיה – היא עלולה להאריך את מלחמת האזרחים בין מיליציות שירגישו מחויבות להגן על איזוריהן מפני השלטון המרכזי.
גורמים זרים כמו אירן, טורקיה, רוסיה וארה"ב, התומכים בצדדים שונים בעימות, צפויים לנסות להגביר את השפעתם בעידן החדש – מה שעלול גם הוא להאריך את העימות. גם הכוונות של מי שהיו הגנרלים ומפקדי שירותי הביטחון של אסד בלתי ברורות. הם עשויים להתגלות כבעלי תפקיד מכריע במשחק הכוחות החדש, כפי שעשו עמיתיהם במדינות שמנהיגיהן נפלו ב-2011/12.
לאחר נפילתו של חוסני מובארק, פיקוד הצבא המצרי שלט בקצב המעבר. לאחר שאפשר לערוך בחירות, הצבא ביצע הפיכה ב-2013 והדיח את הנשיא הנבחר האיסלאמיסט מוחמד מורסי – אשר הכעיס רבים בידו החזקה וגרם לחלקם לאבד אמון בהליך הדמוקרטי. בחירות התקיימו גם בלוב אחרי סילוקו של מועמר קדאפי, אבל לאחר שלוש שנים פרצה מלחמת אזרחים שעודנה נמשכת.
סילוקו של עלי סאלח התימני ב-2012 הוביל גם הוא למלחמת אזרחים, בה הצליחו החות'ים – הנתמכים בידי אירן – לכבוש את הבירה ומחצית מהמדינה. במשך שנים נחשבה תוניסיה למוצלחת ביותר שבין מדינות האביב הערבי, כאשר קיימה מספר בחירות לאחר נפילתו של זיין בן-עלי, אך ב-2021 הפך הנשיא קייס סייד לרודן.
בהתחשב במורכבות הדינמיקה הפנימית בסוריה, יש הסבורים שגבוהה יותר הסבירות שהקרעים יתרחבו מאשר יתרפאו. אבל פרשנים אחרים טוענים, כי דווקא בשל חוויות המלחמה – יוכלו הסורים להשיג מה שלא השיגו הערבים האחרים. תוצר לוואי של המלחמה הארוכה היא שהיה לסורים זמן רב יותר להתכונן לרגע הזה ולשקול כיצד לנהוג אחרי אסד, מסביר הטיימס.
נכון לעכשיו, סורים רבים רוצים פשוט ליהנות מהאופוריה של נפילת אסד. הוא עמד בראש משטר אכזרי שהשליך אלפי מתנגדים לבתי כלא מזוהמים ודחוסים, שם רבים מהם עונו ונרצחו. כוחותיו של אסד הטילו אלפי פצצות חבית על אזרחי סוריה והפעילו נגדם נשק כימי. סירובו לוותר על מקצת כוחו ב-2011 הוביל למלחמה עקובה מדם, שהובילה למאות אלפי הרוגים ומיליוני עקורים.
"לא משנה מה יקרה, זה לא יהיה יותר גרוע מאשר משטר אסד", אומר האשם א-סוקי, מתנגד משטר שנכלא ועונה וקיבל מקלט באירופה. "כן, יש דאגה לגבי העתיד, אבל אני בטוח שנתגבר על השלב הזה, כי העם הסורי למד הרבה ב-13 השנים הללו".