במשך 50 שנה התבססה נוכחותה של רוסיה במזרח הים התיכון על שושלת אסד. בשנת 1971, כאשר חאפז אסד עלה לשלטון, חתמה בריה"מ על הסכם לחכירת נמל בעיר טרטוס. נוכחות זו תלויה על בלימה עם נפילתו של בשאר אסד, קובע אקונומיסט. רוסיה אומנם נמנעה מפינוי בהול של כוחותיה, אך השפעתה באגף המזרחי של נאט"ו צפויה להיחלש משמעותית. סוריה הייתה שותפה חשובה של רוסיה עוד לפני מלחמת האזרחים שפרצה ב-2011. פעילותה בה התרחבה משמעותית ב-2015, כאשר התערבה כדי להציל את משטר אסד: היא הציבה מטוסי קרב בבסיס חמיימים שבחוף ומשם הפציצה את המורדים. כעת היא טרם פינתה את טרטוס, אם כי השבוע (9.12.24) נראו ספינותיה במרחק 8 ק"מ בתוך הים, מחוץ לטווח הסכנה שייפגעו. לפי דובר הקרמלין, רוסיה "נקטה בצעדים הדרושים גדי ליצור בסוריה קשר עם מי שיכולים להבטיח את ביטחון הבסיסים הצבאיים". מדובר בין היתר במי שהיא עצמה הפציצה: התקשורת הממלכתית מכנה אותם כעת "אופוזיציה חמושה" במקום "טרוריסטים". הייאט תחריר א-שאם, הארגון העיקרי, הוכיח בעבר פרגמטיזם ומותיר את האפשרויות פתוחות, אך ההערכה היא שבדרך זו או אחרת – רוסיה תיאלץ לנטוש את בסיסיה בסוריה. אם רוסיה תקבל את פקודת הנטישה, יהיו לכך השלכות ניכרות על פעילותה הימית. נוכחותה בטרטוס צנועה – קומץ צוללות, פריגטות וקורבטות – אך ספינות אלו נושאות טילים ארוכי טווח, היכולים לפגוע ביעדי נאט"ו בדרום אירופה. הנמל גם משמש כנקודת אחיזה רוסית במזרח הים התיכון, בו נוכחות נאט"ו היא מינימלית. רוסיה יכלה לשגר כוחות גדולים דרומה, בידיעה שיש להם היכן לנוח ולהצטייד בדרך. טרטוס הפכה למרכז לוגיסטי חשוב במיוחד אחרי הפלישה לאוקראינה, כאשר טורקיה חסמה את גישתה של רוסיה לים השחור. בלי טרטוס, הפעילות הימית הרוסית באזור תהיה קצרה יותר, יקרה יותר וספורדית יותר. אין לה הרבה חלופות: מצרים ואלג'יריה לא יסכימו לארח את ספינותיה; בסודן אין התשתיות הדרושות. ייתכן שהיא תפנה את מבטה לנמל טוברוק שבלוב, הנשלט בידי בן-בריתה חליפה הפטר – אך בלא בניית תשתיות בחוף, הוא יהיה צל חיוור של טרטוס. גם אובדן חמיימים יהיה מכה, אם כי פחות חזקה – ממשיך אקונומיסט. הבסיס ממוקם היטב בין רוסיה ואפריקה והוא מאפשר לה להעביר אספקה למיליציות בלוב, סודן, הרפובליקה המרכז-אפריקנית ומאלי. ב-2017 החכירה סוריה לרוסיה את הבסיס ל-49 שנים ומסלוליו הורחבו כדי לקלוט מטוסים גדולים יותר. הסורים גם אפשרו למפציצים אסטרטגיים להמריא ממנו, במסגרת תמרון ב-2021. אבל את חמיימים יהיה קל יחסית להחליף: לרוסים יש שלושה בסיסי אוויר בלוב. לפני תשע שנים סימלה התערבותה של רוסיה בסוריה את היותה מעצמה משמעותית גם מחוץ לאירופה; אירועי השבועיים האחרונים הם ההפך הגמור ומהלומה משמעותית לשאיפותיו של ולדימיר פוטין. דומה שבצמרת הרוסית הגיעו למסקנה דומה. פיודור לוקיאנוב, פרשן המקורב לקרמלין, כתב שאוקראינה היא העדיפות העליונה של רוסיה ושמוטב לה להיות מעצמה איזורית. "למוסקבה אין מספיק כוחות צבאיים, משאבים, השפעה וסמכות כדי להתערב בכוח בצורה יעילה מחוץ לבריה"מ-לשעבר", מסכים הפרשן רוסלאן פוכוב, המקורב לממסד הביטחוני הרוסי. רוסיה ניצחה במהירות בסוריה, אך לא הצליחה לקטוף את הפירות הפוליטיים. "האמריקנים עברו את זה בעירק ובאפגניסטן", הוא מוסיף, "אך בהתאם למסורת שלנו – הרוסים חייבים לחזור בעצמם על אותן טעויות".