ישראל תופסת את המקום השישי מבין 37 מדינות OECD בדירוג ביצועי המשק בשנת 2024 אותו מפרסם אקונומיסט (12.12.24). לצד זאת מציין העיתון, כי הזינוק שנרשם השנה בתוצר – סיבה מרכזית למיקום הגבוה – נובע מתיקון חלקי של הצניחה שנרשמה ברבעון האחרון של 2023, שהיה הרבעון הראשון של המלחמה. את המקום הראשון בדירוג תופסת ספרד.
למרות שהריבית הייתה ברמתה הגבוהה ביותר מזה עשרות שנים, למרות המלחמות באירופה ובמזרח התיכון ולמרות הבחירות בארה"ב ובהודו – ביצועי הכלכלה העולמית היו מרשימים והתוצר העולמי צמח בשנה היוצאת ב-3.2%. האינפלציה ירדה ואילו בתעסוקה נרשם גידול יציב. שוקי המניות עלו ביותר מ-20% זו השנה השנייה ברציפות.
הדירוג המדינתי של אקונומיסט מבוסס על שקלול של חמישה נתונים: תמ"ג, שוק המניות, אינפלציית הליבה (ללא מזון ואנרגיה), אבטלה וגרעון ממשלתי. מדינות הים התיכון מובילות זו השנה השלישית ברציפות, אשר כאמור ספרד היא בעלת הביצועים הטובים ביותר בקבוצה, ובצמרת נמצאות גם יוון ואיטליה – בעבר הלא-רחוק המדינות הבעייתיות של גוש האירו. אירלנד מושכת חברות היי-טק רבות, ואילו דנמרק היא לב סקנדינביה המשגשגת. לעומת זאת, מדינות מרכזיות כמו בריטניה וגרמניה אכזבו, ואילו לטביה ואסטוניה סוגרות את הרשימה – כמו בשנתיים הקודמות.
התוצר נחשב לקנה המידה האמין ביותר לבחינת בריאותו של משק. ברמה העולמית, הוא יצא נשכר השנה מעוצמתו של המשק האמריקני. בספרד נרשם גידול של 3%, הנובע משוק עבודה חזק ומהגירה נרחבת (שבדרך כלל מקדמת את הכלכלה). מן הצד השני, גרמניה ואיטליה נפגעו ממחירי האנרגיה הגבוהים ומהירידה בתפוקת התעשיה. הצמיחה ביפן השנה היא 0.2% בלבד, בשל ירידה בתיירות ובייצור הרכב. הונגריה ולטביה שקעו במיתון.
שוק המניות האמריקני השיג תשואה ריאלית מרשימה של 24%, בהובלת מגזר הטכנולוגיה; השכנה קנדה הרשימה גם היא. מדד ניקיי היפני הגיע לשיא. לעומת זאת, השוק הפיני מסיים בתשואה שלילית, והשוק הדרום-קוריאני נפגע מנסיונו של הנשיא להטיל משטר צבאי.
האינפלציה העולמית ירדה בצורה משמעותית, אם כי מחירי השירותים עודם גבוהים במדינות רבות, מציין אקונומיסט. עליות השכר בבריטניה ובגרמניה מזינות התייקרויות; באוסטרליה הבעיה היא מחירי הדיור. לעומת זאת, צרפת ושווייץ הצליחו לשמור על אינפלציה של פחות מ-2%.
אבטלה גואה היא סימן מובהק לכלכלה בצרות, וזה מה שצפו רבים כאשר הבנקים המרכזיים העלו את הריבית כדי להילחם באינפלציה. בפועל, ברוב המדינות שוק העבודה נותר חזק, עם אבטלה הקרובה לשיעורי שפל היסטוריים. בדרום אירופה (יוון, איטליה וספרד) נרשם שיפור ניכר. בארה"ב וקנדה הסיבות העיקריות הן חזרה לשוק העבודה לאחר הקורונה והגירה ניכרת.
הגרעון התקציבי אותו מודד אקונומיסט הוא הסכום הכולל בלא תשלומי ריבית כאחוז מהתוצר. לאחר שנים של הוצאות ענק, מדינות רבות נדרשות להתאמות. דנמרק ופורטוגל השיגו השנה עודף בזכות משמעת תקציבית; נורבגיה עשתה זאת בזכות הכנסות ממגזר הנפט, ואירלנד – ממס החברות. עם זאת, רוב המדינות ממשיכות לסבול מגרעונות משמעותיים [בישראל – 7.7% תוצר בנובמבר]: בפולין בשל זינוק בהוצאות הביטחוניות, ביפן בשל הזרמות ניכרות למשק, בבריטניה ובצרפת בשל כשלונות פוליטיים.
2025 מביאה עימה אתגרים חדשים, ובראשן כניסתם של מנהיגים המוגדרים כ"בלתי צפויים". הסחר העולמי נמצא תחת איום, הגרעונות הממשלתיים גדלים ובשוקי המניות יש מעט מקום לטעויות. נכון לעכשיו, זכאיות ספרד, איטליה ויוון ליהנות מהישגיהן בשנה היוצאת.