במאמרו ברויטרס (Reuters), מנתח פייר בריאנסון את המצב המורכב שבו נמצאים ראשי תעשיית הדלקים המאובנים בכל הנוגע להתנהלות מול אירן. לדבריו, ענקיות האנרגיה הבינלאומיות מוצאות את עצמן ב"אזור אפס" - מצב של קיפאון שבו הפוטנציאל האדיר של מאגרי הנפט והגז האירניים מתנגש חזיתית עם אי-היציבות הפוליטית. בריאנסון מדגיש כי למרות הצורך העולמי במקורות אנרגיה, הסיכון הכרוך בהפרת סנקציות או בשינויים קיצוניים במדיניות המערב הופך כל השקעה למהלך מסוכן מדי.
במאמרו בוחן בריאנסון את הדילמה של החברות הרב-לאומיות לנוכח חזרת מדיניות הלחץ המדיני. לטענתו, המנהלים הבכירים בתחום האנרגיה חוששים שכל התקרבות לטהרן תגרור תגובה חריפה מצד הממשל האמריקני, מה שעלול להוביל לניתוקם מהשווקים המערביים. המסקנה העולה היא כי בעוד שהמשטר בטהרן זקוק נואשות לטכנולוגיה ולהון מערבי כדי לשקם את תשתיות האנרגיה שלו, המחסום הפוליטי יוצר נתק שמונע את מימוש הפוטנציאל הכלכלי של האזור.
לסיום, בריאנסון מתריע כי הקיפאון הנוכחי עלול להוביל לשינוי במאזן הכוחות האנרגטי העולמי, כאשר חברות ממדינות שאינן כפופות לסנקציות המערב ינסו לתפוס את מקומן של החברות האירופיות והאמריקניות. הוא מציין כי השוק הגלובלי נכנס לעידן של חוסר ודאות מבני, שבו שיקולים גיאופוליטיים גוברים על היגיון כלכלי צרוף. לפיכך, עתיד משק האנרגיה באירן נותר תלוי בראש ובראשונה בפריצת דרך מדינית, שאינה נראית כרגע באופק.
- הדברים מובאים
כתמצית המאמר המפורסם ב-Reuters.