- השופט יורם דנציגר קבע כי המחוקק הסמיך את השר, מכוח פקודת העיריות וצו המועצות המקומיות לקבוע את מספר החברים בכל מועצה מקומית, בהתאם למספר התושבים בכל מועצה. לכן, מוסמך השר לקבל החלטה בדבר מספר החברים במועצה של רשות מקומית.
- עם זאת, אין לבצע שינוי בנוהליה של מערכת בחירות לאחר שזו התחילה, שכן אין מקום לשנות את "כללי המשחק" במהלך התקופה בה מתנהלת מערכת הבחירות, וזאת בין אם מבקש השינוי הוא מי שמבקש להתמודד במערכת הבחירות, ובין אם מדובר בשינוי בנוהלים על-פי החלטתו של השר הממונה או של רשות מינהלית אחרת.
- במקרה דנן - נפל פגם בעיתוי בו התקבלה ההחלטה: מערכת הבחירות לרשויות המקומיות החלה בחודש יוני 2008 ואילו החלטת השר היא מיום 11.8.08. לא ניתן לקבל את טענת המשיבים לפיה ההכנות וההיערכות למערכת הבחירות מוגבלת לחודש ימים, בין המועד האחרון להגשת המועמדות לחברות במועצה או לתפקיד ראש העיר לבין מועד הבחירות.
- יש להתחשב בכך, שהעותרים ומתמודדים אחרים נקטו בפעולות הכנה מקדמיות, ונטלו על עצמם התחייבויות שונות - הן פוליטיות והן כלכליות, אשר התייחסו לסיכויי בחירתם, ואשר מושפעות באופן ישיר ממספרם של חברי המועצה בכל רשות מקומית.
- נדחתה גם טענת המשיבים, לפיה השינוי במספרם של חברי המועצה נע "סביב עשרה אחוזים", וכי במצב בו טרם התבררה זהותם של כלל המועמדים והמפלגות שיבקשו להתמודד בבחירות, ממילא לא ניתן להעריך את סיכוייו של כל מועמד להיבחר, בפרט נוכח התקופה הקצרה יחסית אשר חולפת בין מועד הגשת הרשימות לבין מועד הבחירות.
- גם אם נקבל את הטענה לפיה החלטת השר התקבלה בשלב מוקדם יחסית של מערכת הבחירות, הרי שמשעה שהיא התקבלה בתוך מערכת הבחירות, לאחר שזו החלה - קיים פגם בהחלתו של הצו על מערכת הבחירות הקרובה לרשויות המקומיות, ולכן הוראות הצו לא יוחלו על מערכת בחירות זו.
- לבסוף העיר בית המשפט, כי יתכן ויש ממש בטענת העותרים - לפיה השר אינו מוסמך להקטין בצו את מספר החברים במועצת הרשות המקומית אלא להגדילו בלבד, כלשונם של סעיף 19 לפקודת העיריות וסעיף 6 לצו המועצות המקומיות. צוין כי פרשנות זו מקבלת משנה תוקף נוכח העובדה, כי בחלק ניכר של הרשויות המקומיות במדינת ישראל מספר התושבים אך הולך וגדל, נתון שלכאורה אינו מתיישב עם אפשרות הקטנת מספר החברים במועצות של אותן רשויות מקומיות. אולם, משעה שבית המשפט הגיע למסקנה, כי יש מקום לקבל את העתירה בשל העיתוי בו התקבלה ההחלטה והוצא הצו, אין הוא מצא לנכון לקבוע מסמרות בשאלה זו.
- עוד צוין, כי הגם שבית המשפט מתקשה לפקפק בכנות כוונותיו של השר הניצבות בבסיס החלטתו מיום 11.8.08, להקטין את כוחם של "רסיסי סיעות" במטרה לאפשר את היציבות הנדרשת לתפקודו של השלטון המקומי ויכולתו למלא את חובותיו ותפקידיו ברשויות המקומיות השונות, אין בכך כדי לשנות ממסקנתנו של בית המשפט.
- השופטת א' חיות ציינה, כי הרמיזות שעלו במסגרת העתירות שבפנינו באשר לשיקולים זרים שהנחו כביכול את שר הפנים במקרה דנן, בקובעו את מספר חברי המועצות העומדות לבחירה, הן רמיזות חסרות שחר, ומוטב היה להן שלא נטענו משנטענו. נקבע כי ניקיון דעתו וכנות כוונותיו של שר הפנים בהקשר זה עולים כמו מאליהם, אם בוחנים את המהלכים שהובילו הוא ואחרים זה מכבר על-מנת להגשים מדיניות עקרונית, לגיטימית כשלעצמה, הגורסת כי על-מנת להשיג יציבות ויעילות שלטונית ברשויות המקומיות מן הראוי להביא לצמצום במספרם של חברי המועצה.
- בנוגע לטענת ההסתמכות שהעלו העותרים, קבעה השופטת א' חיות, כי הנחת העותרים, לפיה משלא קבע שר הפנים ביום הקובע את מספר חברי המועצות העומדות לבחירה, סברו הם כי המפתח הקודם שקבע שר הפנים לצורך הבחירות ב-2003 הוא המפתח הקובע לעניין זה ואף כלכלו את צעדיהם בהסתמך על הנחה זו - הייתה הנחה סבירה בנסיבות העניין.
|