עונש המאסר בפועל שהוטל על נאשם, בעקבות הפסקת עבודות השירות בהליך הראשון, ירוצה במצטבר (ולא בחופף) לעונש המאסר שהוטל עליו בהליך השני. כך פסק בית המשפט העליון בערעור שהגישה המדינה.
בית המשפט קבע, כי הואיל והמשיב, שהיה מיוצג על-ידי סנגור בהליך השני, לא העלה את סוגיית החפיפה של העונשים במסגרת אותו הליך, יש לראותו כמי שוויתר על טענת החפיפה, ומשום שבית המשפט לא דן בסוגיה, חל הכלל של הצטברות העונשים, שבסעיף 51י(א)(1) לחוק העונשין; מה גם שלגופו של עניין, המשיב לא התייצב כלל לביצוע עבודות השירות, ואף הורשע בשלושה הליכים פליליים בסך-הכל – כך שלא היה מקום לסטות מכלל הצבירה; הומלץ לעגן בהנחיות פנימיות את חובת התביעה להעלות ביוזמתה בבית המשפט את קיומה של סוגיית הצבירה או החפיפה של העונשים - מקום בו הנאשם לא מיוצג.