רובינשטיין: זכות הערעור נעה לעבר מעמד חוקתי

המבקשת 1 היא אמם של מבקשים 6-2 ואלמנת אחיהם המנוח של המשיבים. עניינו של ההליך: אופן חלוקתן של מניות חברה משפחתית - שלטענת המבקשת היו צריכות להתחלק בשווה בין שלושת האחים. תביעת המבקשת נדחתה (ביום 22.11.07) בבית המשפט לענייני משפחה - הן מטעמי התיישנות ושיהוי והן לגופה. כלפי פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי. עם הגשת הערעור חויבו המבקשים להפקיד עירבון עד שבעה ימים עובר למועד הדיון. אין חולק כי המבקשים לא עמדו בהוראה זו, וביום 26.6.08 הורה בית המשפט על מחיקת הערעור. בהמשך הוגשו שלוש בקשות לביטול פסק הדין - שביסודן הטענה, כי בא-כוח המבקשים סבר בטעות, שהערובה שהופקדה בבית המשפט לענייני משפחה (העולה על סכום ההוצאות שנפסקו) תשמש גם לצורך הערעור - אך אלה נדחו.

כלפי פסק דין זה הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, בה נטען כי בהתאם להלכה הפסוקה היה על בית המשפט לבכר את ההכרעה בערעור לגופו על-פני הסעד הנוקשה של סילוק על הסף - ובפרט כאשר אי ההפקדה נבעה מהטעות שהוסברה בבקשות הביטול, אשר הוגשו מיד בסמוך למתן פסק הדין. עוד נטען כי סיכויי הערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, המעורר כנטען שאלות משפטיות חשובת, הם טובים.

• התערבות ערכאת ערעור בהחלטותיה הדיוניות של ערכאה קמא - השופט רובינשטיין החליט, "לאחר התלבטות", כדבריו, לקבל את הערעור. הוא ציין כי סמכות דחיית ערעור על-הסף, שהיא סמכות שבשיקול דעת, קרובה לקו הדק המבחין בין הבטחת היעילות לבין זכות הגישה לערכאות" - ולפיכך יש לעשות בה שימוש מדוד ושקול (ראו בש"א 5822/05 לה נסיונל חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' ירון אלמלם (לא פורסם)). "במקרה שלפנינו הוסבר אי הפקדת העירבון במועד, בטעות של בא-כוח המבקשים, שאף העיד על כך בתצהיר".

• האם זכות הערעור הינה זכות חוקתית? - השופט מציין, כי לזכות הערעור, בדומה לזכות הגישה לערכאות, משקל מהותי, וכדברי המחבר חמי בן-נון (הערעור האזרחי (מה' 2), תשס"ד-2004), 57) "מקורה של הזכות לערער נעוץ, בין היתר, בתפיסה כי החלטה אנושית עלולה להיות שגויה, וכמוה גם החלטות שיפוטיות. הערעור מהווה מעין רשת ביטחון ומערכת בקרה המקטינים – אף כי לא בהכרח מונעים – פגיעה בבעלי דין". אין חולק כי זכות זו לגבי ערעור אחד – להבדיל מגלגול ערעורי נוסף - היא זכות מהותית. יתכן אף כי היא נעה לאיטה לעבר מעמד חוקתי אם גם טרם הגיעה ליעד זה, ומכל מקום ניתן לה כאמור משקל רב; על בית המשפט לשוות לנגד עיניו את מהותיותה של עין שיפוטית נוספת השוזפת את ההחלטה הדיונית.

• האיזון הראוי בין האינטרסים של הצדדים - הגם שבית המשפט המחוזי לא חרג מסמכות, אלא אך ורק טעה בהפעלת שיקול דעתו, עדיין בנסיבות יש להתערב בהחלטתו ולהעדיף בירור מהותי ככל שאפשר של התביעה לגופה, בייחוד כאשר אי הפקדת הערבון נובעת מטעות שבתום לב. בהינתן היעדר התנגדות המשיבים לביטול פסק הדין מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים.

כעקרון, זכות ערעור בגלגול שני (קרי זכות ערעור על החלטת בית המשפט השלום לבית המשפט המחוזי, או זכות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון) ניתנת אך ורק בשאלה משפטית ולא בשאלה עובדתית. בית המשפט אינו נוהג להתערב בממצאים עובדתיים, בשאלת מהימנות העדים וכו'. בעל דין אשר רוצה לערער על קביעה עובדתית צריך להראות כי יש בקביעה זו 'שאלה מעורבת של חוק ועובדה'. כאשר מתבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי (קרי ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ששמע את הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום) לא נדרשת שאלה משפטית גרידא כתנאי סף, אלא "שאלה משפטית החורגת מעניינם של הצדדים" (רע"א 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פד"י לו(3) 123; ...) מה שמוביל לדחיית מרביתן של בקשות רשות הערעור. בנוסף לכל אלו יש לציין את הקושי המוערם על אזרחים חסרי אמצעים להגיש ערעור, התלוי בהפקדת ערבות בן כמה אלפי שקלים או יותר כתנאי לשמיעת הערעור. יש לזכור כי בימי מיתון אלו, אין צורך להיות עני מרוד כדי להתקשות להפקיד סכום זה, וגם בני מעמד הביניים הנמוך אשר חיים משכר ממוצע ונושאים בנטל הוצאות המשכנתא וגידול הילדים יתקשו להפקיד סכומים אלו ועשויים לוותר מראש על הערעור. לאור הקושי לצלוח את משוכת הערעור (אלא אם אתה גוף חזק, כגון בנק, שיש לו סוללת יועצים משפטיים) מעלים רבים את הטענה ולפיה זכות הערעור הינה זכות חוקתית. בניגוד לסברה ולפיה בתי המשפט פוסקים בשאלות משפטיות אך ורק מתוך רעיונות משפטיים נשגבים-חוקתיים בדבר 'כבוד האדם וחירותו' או 'דמוקרטיה מהותית', בפועל הכרעות רבות של בתי המשפט הן פרי המציאות. בתי המשפט יודעים כי הקביעה ולפיה זכות הערעור הינה זכות חוקתית עלולה להציף את ערכאות הערעור. העומס המוטל על שופטים ידוע, ונעמי לוויצקי, מחברת הביוגרפיה של הנשיא (בדימ.) אהרן ברק, אף תיארה בצבעים עזים עומס זה, שבו שופטים נשארים בלשכה עד השעות הקטנות של הלילה. בקונטקסט זה יש לבחון את הכרעתה של השופטת ביניש בע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל ולפיה יש להותיר ב'צריך עיון' את השאלה באם זכות הערעור הינה זכות חוקתית. השופטת ביניש למעשה נמנעה מלהציף את עמיתיה השופטים בעוד ועוד ערעורים, כאשר ממילא הם כורעים תחת הנטל. יש לזכור כי למרות הביקורת על האקטיביזם השיפוטי המופרז לכאורה של בית המשפט העליון, מהפכות שקטות מתבצעות לאט ובצעדים מדודים. בפסק הדין שנידון ברשומה זו בית המשפט נמנע מלקבוע כי "זכות הערעור הינה זכות חוקתית" אך קבע כי היא "נעה לאיטה לעבר מעמד חוקתי". סנונית ראשונה של שינוי מגמה?

- בפני השופט אליקים רובינשטיין - בשם המבקשים: עו"ד אבנר רון - בשם המשיב 1: עו"ד מוטי פירר