ביום 19.3.08 הוגש נגד המשיב כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, המייחס לו שלוש עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977; שלוש עבירות של סחר בנשק לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין; שלוש עבירות של הובלת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין ועבירה של מתן אמצעים לפשע לפי סעיף 498(א) לחוק העונשין.
על פי האישום הראשון, בסוף שנת 2000 היה המשיב שותף לחפירת מנהרה ממצרים לעזה, שיועדה להברחתם של אמצעי לחימה. המשיב ואחר רכשו לוחות פח, בנו סככה כדי להסתיר את פתח המנהרה ואף העסיקו פועלים נוספים בחפירתה. תפקידו של המשיב היה לשמור מחוץ למנהרה, להרחיק אנשים מהחפירה ולבדוק שהיא מתנהלת כסדרה. לאחר שהושלמה חפירת המנהרה, החופרים הבריחו ממצרים לעזה רובים מסוג קלצ'ניקוב, כדורים וסיגריות ותמורת ההברחות קיבלו המשיב והאחר סכומי כסף מאחיו של המשיב.
על פי האישום השני, במהלך שנת 2004, השתתף המשיב פעם נוספת בחפירת המנהרה לעיל, לאחר שזו נהרסה על ידי הרשות הפלשתינית, כשתפקידו היה דומה לתפקידו המתואר באישום הראשון. החפירה נמשכה כתשעה חודשים. דרך המנהרה הוברחו על ידי המשיב ואחרים, כשש פעמים, רובים, כדורים וסיגריות ממצרים לעזה. המשיב והאחר הרוויחו בכל הברחה סכום של 2,000 דולר ארה"ב.
על פי האישום השלישי, במועד שאינו ידוע במדויק באמצע שנת 2007, החליטו המשיב ואחרים לחפור מחדש את המנהרה, שהתגלתה על ידי כוחות הצבא ונהרסה. המנהרה נחפרה בשלישית, אורכה כחצי קילומטר ובסיום חפירתה הוברחו דרכה בשלוש הזדמנויות, רובים ותחמושת.
בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המדינה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. בבקשה, שנסמכה על ראיות לכאורה ובהן הודאותיו של המשיב, נטען כי המשיב מסכן את ביטחון הציבור, לאור הברחות הנשק ממצרים לעזה שהתבצעו באופן חוזר ונשנה תמורת בצע כסף. עוד צויין, כי המשיב אינו אזרח ישראלי ולפיכך קיים חשש כי שחרורו יביא להימלטותו מן הדין.
המדינה פנתה לבית המשפט העליון וזאת מכוח סעיף 62 לחוק המעצרים בבקשה להאריך את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.
