|
- השאלה השנויה במחלוקת - האם גר הנתבע עם אימו כשלוש שנים לפני פטירתה?
- הדין החל בעניין 'דייר ממשיך' - 'דייר ממשיך' מוגדר בחוק הדיור הציבורי כבן זוג של זכאי שנפטר, וכן ילדו.., - ובלבד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות בסמוך למועד פטירת הזכאי.
- על מי מוטל נטל הראיה? - לכאורה היות וחברת עמידר הינה התובעת, עליה מוטל הנטל להוכיח כי הנתבע לא התגורר בדירה עם אימו טרם מותה, אולם חל כאן היפוך הנטלים ועל הדייר להוכיח מבחינה עובדתית שהוא התגורר בדירה ביחד עם אימו שלוש שנים בטרם פטירתה.
- מהו נטל ההוכחה אשר מוטל על הטוען למעמד 'דייר ממשיך' - התובעת גורסת כי הנטל אינו צריך להיות הנטל המקובל בהליך אזרחי רגיל, אלא נטל אשר מקובל בהליך הפלילי, היינו מעבר לכל ספק סביר, היינו, ברמה של 95%. התובעת מבססת טענתה על היעדר תום הלב של הנתבע ואימו אשר לא גילו לתובעת כי הוא מתגורר עימה בדירה, כמו גם על סעיף 4 לחוק הדיור הציבורי. הנתבע טוען כי נטל ההוכחה הרובץ על שכמו – הינו הנטל להוכיח מעבר למאזן ההסתברויות כי הוא התגורר עם אימו בשלושת השנים אשר קדמו לפטירתה. אין צורך להכריע במידת ובכמות ההוכחה הדרושים בכדי להוכיח את הגנתו של הנתבע, שכן הנתבע הוכיח את הגנתו הרבה מעבר ל'מעבר למאזן ההסתברויות'.
- האם הנתבע התגורר בדירת אימו טרם פטירתה? - הגם שחברת עמידר ניסתה לדלות מן הגורן ומן היקב הוכחות מהוכחות שונות כי הנתבע לא התגורר בדירת אימו, הרי שלמעשה היא קפצה 'כמוצאת שלל רב' על סתירות פעוטות בעדותו. הנתבע הציג מכתבים שונים מגורמים שונים אשר נשלחו אליו – לכתובת של דירת אימו בה לטענתו הוא מתגורר בעשר השנים האחרונות. אין לזקוף את העובדה שבביקורי נציג חברת עמידר לא נמצאו חפציו האישיים של התובע בדירה וזאת משום שאימו המנוחה הייתה 'חולת ניקיון'.
- טענת חברת עמידר באשר לחוסר תום הלב, כביכול, של אימו המנוחה של התובע- לא נמצא כי אם התובע נהגה בחוסר תום לב כאשר הסתירה את עצם העובדה שבנה מתגורר עימה, וגם אם נהגה בחוסר תום לב, אין התנהגותה משליכה על זכויותיו של בנה מכוח הדין.
- עדות למגורי הנתבע בדירה - עשרה עדים לפחות העידו כי ראו את הנתבע בדירה כאשר ביקרו בדירה בקביעות, וכן שהנתבע ענה כאשר התקשרו לקו הטלפון שהותקן בדירה. עצם העובדה שהאם הסתירה מחברת עמידר את מגורי בנה אצלה, אין בה כדי לגרוע מאמינות העדים, שכן האם עשתה כן בכדי שלא יוגדל שכר הדירה שלה בידי עמידר.
- חברת עמידר הטעתה את הנתבע - כאשר לאחר השבעה מסרה לו מידע מוטעה ולפיו אין לו אפשרות לתבוע זכויות של דייר ממשיך בנכס.
- סיכום - מן הראיות שהוצגו לעיל ובהסתמך על עדות התובע ויתר העדים מטעמו, ניתן להגיע לממצא עובדתי, חד-משמעי, ברור, וללא היסוס, ולפיו הנתבע מתגורר בדירה מעבר לשלוש שנים קודם לפטירתה של אימו.
- שיקולי מדיניות שיפוטית בפסיקת הוצאות - בבואו של ביהמ"ש לדון בשאלת הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד, עליו לקחת בחשבון, התנהלותה של התובעת, אשר מחייבת התייחסות מיוחדת הן בתיק זה והן בתיקים דומים בהם מגישה התובעת תביעות פינוי, כנגד דיירים. התובעת הסכימה עם טענות הנתבע באופן עקרוני אך לא יכלה להסכים לפשרה אלא באישור משרד הבינוי והשיכון. נראה שהדעת אינה סובלת מצב כזה, שבו בעל דין מנהל תביעה בביהמ"ש, ומסכים עם טענות הצד שכנגד – אך אינו יכול לעשות דבר, והוא מחוייב לנהל את התיק (לצורך הפרוטוקול בלבד), ואין לו סמכות לקבל החלטות בעניין התביעה שהוא עצמו הגיש. זאת ועוד: חברת עמידר סירבה לקבל מן הנתבע סכומי כסף אשר לא היו שנויים במחלוקת ביניהם.
|