השופט יצחק יצחק, אשר הגיש בקשה לסילוק על הסף של התובענה, גורס כי תביעה כנגד שופט הינה חסינה לפי סעיף 8 ל
פקודת הנזיקין [נוסח חדש], מאחר והליך חקירת סיבות מוות נעשה במסגרת
חוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח – 1958 בדרך של הגשת בקשה לשופט, ולפיכך, תפקידו של השופט החוקר את סיבות המוות, בהתאם לחוק הנ"ל, הינו תפקיד שיפוטי אשר מקנה לו חסינות. חסינות זו הינה מהותית בשל האינטרסים כבדי המשקל אשר עליהם חסינות זו מגנה.
לשיטת השופט בבקשתו למחוק על הסף את התובענה, תבטיח חסינות מסוג זה שמירה על מערכת משפט עצמאית ובלתי תלויה ועל אמון הציבור במערכת זו, וכן שמירה על שיקול דעתו העצמאי של השופט, מבלי שיחשוש מפני תגובות הצדדים להחלטותיו.
כן טוען השופט יצחק, כי חסינות רחבה כאמור תשמור מחד על מעמדו המיוחד של השופט ושל מערכת המשפט, ומאידך תאפשר חשיפה לביקורת לגופו של עניין בדרך של תקיפת ההחלטה השיפוטית גופא.
עוד הוא טוען כי יש לדחות את ניסיון התובע לטעון כאילו פעולותיו של השופט החוקר לא נעשו במסגרת תפקיד שיפוטי, כי אם בעת ששימש בתפקיד מינהלי, שכן הרציונל בגינו הוענקה החסינות השיפוטית מתקיים גם בנוגע לפעולות של שופט חוקר במסגרת
חוק חקירת סיבות מוות, ואי תחולת החסינות במקרה זה תגרום לכך שהשופט החוקר יהיה נתון ללחץ ולחשש מפני היותו חשוף לתביעה אישית, ובכך
תוטה החלטתו תוך פגיעה באינטרס הציבורי.
מדינת ישראל, אשר נתבעה גם היא באחריות שילוחית לפעולותיו של השופט, טענה שהיא אינה מעבידתו של השופט, שכן סממני החובה שביחסי עובד ומעביד אינם מתקיימים בעניינם של שופטים.
המבקשים מדגישים, כי לאור תכליתה של החסינות המוענקת לשופט ובהתחשב באינטרסים הציבוריים המונחים בבסיסה, משתרעת החסינות גם על תביעה נגד המדינה, שכן מתן אפשרות להגשת תובענה נגד המדינה בגין עוולה, יעמיד בהכרח לבירור הן את המעשה השיפוטי עצמו והן את השופט, דבר המנוגד בתכלית למטרת החסינות.
עוד הם טענו כי יש לסלק את התביעה גם מחמת השתק, שכן לאור הליך שהתקיים בבג"צ, לפיו הוסכם בין הצדדים, כי לאחר שיושב התיק לשופט יצחק וזה ישקול בו בשנית, תהא החלטתו מקובלת על כל הצדדים להתדיינות. על כן מושתק כעת המשיב מטענה כנגד הסכמתו.
התובע גורס כי פעולותיו של השופט יצחק, במקרה דנן, כשופט חוקר, הינן פעולות מנהלתיות-חקירתיות, כעובד ציבור, ולפיכך אינן מהוות חלק מתפקידו כשופט, תואר שהינו אינצידנטלי לחלוטין למעשיו ולמחדליו, כמתואר בתביעה, וכן כי הליך חקירת נסיבות מוות אינו הליך שיפוטי, אשר במסגרתו אינו פועל השופט כשופט, כהגדרתו בחוק יסוד: השפיטה, כי אם כעובד ציבור, אשר בהתאם לסעיף 7א לפקודת הנזיקין אינו נהנה מחסינות בשל מעשיו. כן טוען המשיב/תובע כי מאז הינתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושליים בעניין פרידמן (
בר"ע (י-ם) 2315/00 מדינת ישראל נ. אבי פרידמן ) ביום 12.03.01, ניתן לתבוע את המדינה באחריות שילוחית בגין התרשלותו של שופט, וזאת במקרים בהם המדובר ב
רשלנות רבתי.