בית המשפט ידון בתביעה המאשימה שופט ברשלנות

האם ניתן להגיש כנגד שופט מכהן תביעה בגין רשלנותו בהליך השיפוטי? הגם שזו משאת נפשם של רבים אשר נפגעו מהאופן בו נהג בהם בית המשפט, סעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע כי שופט חסין כנגד הגשת תביעות כנגדו. עם זאת, פסק דין משנת 2000 בקע את החסינות הזו, טיפין טיפין וקבע כי א. הגם שלא ניתן להגיש תביעה כנגד השופט, ניתן להגיש תביעה כנגד המדינה כשולחתו של השופט. ב. תביעה שכזו לא תוגש בהקשר של פועלו השיפוטי של השופט אלא בהקשר של פועלו המנהלי. באותה פרשה ניתנה דוגמה ולפיה, מקום בו השופט נוטל קסת דיו ובטעות שופך אותה על מסמך נדיר אשר משמש את אחד הצדדים להוכחת תביעתו, הייתכן כי לא יחויב ברשלנות? הודגש באותה פרשה כי אך ורק מקום בו השופט התרשל בכובעו המנהלי, ניתן יהא לחייב את המדינה, בלבד, כשולחתו, ברשלנות, אולם שיקול דעתו השיפוטי של השופט חסין מתביעת נזיקין. בפסק דין אשר נתן השופט יעקוב שפסר מבית משפט השלום בבאר שבע (יום ג', 26.05.09) הוא בקע עוד בקיעה קטנה את חסינתו של שופט מכהן מפני תביעת נזיקין. בעוד שבעניין פרידמן הושם הדגש על 'רשלנות בוטה' של שופט, אך טיב 'רשלנות זו' לא פורט, ודומה כי בעיקר נפתח הפתח לתביעת רשלנות כנגד שופטים (באמצעות המדינה) בגין עניינים טכניים (כגון עיכוב פסק דין במשך עשור, דוגמה שניתנה בעניין פרידמן), הרי שבפסק הדין בעניין בן הרוש נפתח הפתח לדיון מהותי בפועלו של שופט במסגרת הליך נזיקי, שכן הטענה אשר העלה התובע הינה טענת 'רשלנות רבתי וזדון'. יש לציין כי גם אם ההליך הוא כנגד המדינה (ולא כנגד השופט עצמו) אין זה משנה, כי התנהלותו השיפוטית של השופט תידון באותו הליך. למרות הרציונלים הרבים לחסינות שיפוטית של שופט, ובראשם, שיקול עצמאותה ואי-תלותה של מערכת המשפט, כמו גם הגנה על מרחב שיקול הדעת של השופט, החליט השופט שפסר שלא לחסום את התביעה על הסף ולאפשר לה להתברר - כאשר המדינה הינה בתפקיד הנתבעת, שכן התביעה כנגד השופט יצחק עצמו נמחקה על הסף.