זוהי בקשה לפסיקת הוצאות.
העותרות - חברות עסקיות שתבעו פיצויים בגין נזקים עקיפים כתוצאה ממלחמת לבנון השנייה – עתרו נגד חיובן להשיב סכומי פיצויים ששולמו להן עקב חישוב מחודש אותו ערך מנהל מס רכוש וקרן פיצויים. העותרות טענו, כי בהודעות הדרישה להחזר הכספי לא צוינה זכותן של העותרות לערור על הודעת החיוב לפני ועדת הערר. המשיבים, בתשובתם המקדמית לעתירה, טענו כי דינה להידחות מחמת קיומו של סעד חלופי, בדמות ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת ועדת הערר לפי תקנות מס רכוש וקרן פיצוים, בהתאם להסדר המותווה בתקנות מס רכוש, מה גם שהעותרות פנו לבית המשפט המחוזי בדרך החלופית האמורה, במקביל להגשת העתירה.
לאור תוכנה של תגובת המשיבים לטענות שהועלו בעתירה, מסרו העותרות, כי משלא נותרה עוד מחלוקת בין בעלי הדין בשאלות העיקריות שעמדו בבסיסה של העתירה, מתייתר המשך הדיון בעתירה וביקשו למשוך את העתירה ללא צו להוצאות. העתירה נמחקה, אך המשיבים ביקשו לחייב את העותרות בהוצאות המשיבים 4-1. העותרות מתנגדות לבקשה.