סרבנית גט תפצה את בעלה ב-50 אלף שקלים

"תופעת סרבנות הגט הינה תופעה מנוולת, כוחנית, הפוגעת אנושות בחירותו, בכבודו ובאוטונומיה של הזולת, ולא משנה אם סרבן הגט הינו הגבר או האישה". כך קבע שופט בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, מנחם הכהן (יום ה', 21.01.10), בתביעת פיצויים יחודית אשר הגיש גבר מסורב גט כנגד אשתו, אשר מסרבת ליתן לו גט מזה למעלה משנתיים. בתביעתו טען הבעל כי סירובה של האישה ליתן לו גט אינו מאפשר לו, בגיל 82, לחיות עם אישה אחרת. הוא תהא אשר תהא, כאוות נפשו, ולנהל חיים כרצונו. השופט מנחם הכהן מציין בפסק דינו כי:

• "מקום בו עסקינן בנזק של פגיעה באוטונומיה אין צורך בראיה על הנזק הכללי והיקפו, שכן קיומו של הנזק והיקפו עולים מעצם הפרת החובה בידי המזיק. בנדון, אין ספק כי סירובה העיקש של הנתבעת לקבל מידי התובע את גטה, פוגעת באוטונומיה של התובע, בזכותו למימוש עצמי, לכבוד ולחירות. בהתנהגות פסולה זו, גזרה הנתבעת על התובע חיי בדידות, היעדר זוגיות ואינטימיות עם בת המין השני, ובכך גרמה לו לנזק נפשי גדול, לצער, השפלה, ביזוי וכאב. כל האמור מקבל משנה תוקף לאור גילם המופלג של הצדדים, כאשר לא נותר אלא לצטט מדברי התובע לעניין זה בסיכומיו: "לא יתכן כי אדם בן 82 ישאר "קשור" בסוף חייו לנתבעת ולא יוכל לנהל לו אורח חיים חדש כפי שמבקש הוא לעשות".

השופט התייחס גם להבדלים בין נזקי אישה מסורבת גט לבין נזקי בעל מסורב גט: "נכון אומנם שסירוב גט מצד אישה אינו מסב לגבר נזק כמו במקרה ההפוך, שכן יש וינתן לבעל היתר נישואין לאישה שניה. אך אין מדובר בהליך פשוט, וגם לאחר שניתן היתר נישואין, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי אותו בעל מסורב גט עדיין נשוי לאשתו הראשונה, וזאת בניגוד לרצונו. דברים אלה מקבלים משנה חשיבות במקרה דנן, נוכח גילו המתקדם של התובע". בנוסף לתביעת הנזיקין בגין סירוב ליתן גט, הגיש הבעל גם תביעה לסילוק יד של האישה מן הדירה שהייתה פעם דירתם המשותפת, אולם כיום האישה לבדה מתגוררת בה, כאשר הבעל עצמו עבר להתגורר אצל בנותיו. לטענת האישה כי היא ברת רשות בדירה, ולא פולשת, שכן נכנסה לדירה עם נישואיה לתובע, השיב בית המשפט: "הרשות שניתנה לנתבעת על-ידי התובע להתגורר בדירתו, כמוה כרשיון ה"מתפרנס מדי רגע ברגע מרצונו החפשי של המרשה, והוא מתבטל כהרף עין עם גילוי דעתו של זה, כי אין ברצונו להמשיך בהענקת הרשיון". אין זו רשות בלתי הדירה להשתמש בדירה. לאור האמור, ובהיותו של התובע בעל הזכויות הקנייניות בדירה האמורה, רשאי הוא בכל עת לבטל את הרישיון שנתן לנתבעת להתגורר בדירה, והדבר אינו מותנה במועד סיום הנישואין ביניהם. בית המשפט גם דחה מכל וכל את טענתה של הנתבעת ולפיה אין לפנותה מן הדירה וזאת בשל הסיכויים לשלום בית בציינו את ההלכה הפסוקה ולפיה "תביעת הפירוק לא תתעכב אפילו אם אחד הצדדים סבור שיש סיכוי לשלום בית", וכן כי "ההחלטה על שלום בית נוגעת ליחסים בין הצדדים ואין היא צמודה לדירה מסוימת דווקא". בית המשפט קיבל את תביעת הבעל/התובע, השית על האישה פיצוי נזיקי על סך 53 אלף שקלים בגין סירובה ליתן גט, וכן קבע כי אם לא תתפנה מן הדירה החל מ 1.6.10, יושת עליה קנס על סך 500 ש"ח לכל יום שבו לא תתפנה, וזאת בנוסף לתביעה של דמי שימוש ראויים בסך של 3000 ש"ח לחודש.