זה לא חדש. כבר שנים שמתקשה הצנזורה הצבאית להתמודד עם "פתיחת השערים" שמאפשר עולם האינטרנט. עשרות לוחמים, חיילים וקצינים במילואים, מנצלים את הבמה המקוונת, כותבים, חושפים ומתעדים, לאורך זמן, את פעילותם המבצעית בשטחים. "לא כולם", טוענים מנגד גורמים צבאיים, “מבינים את השלכות מעשיהם".
זה, כאמור, לא חדש.
אלא שמידע בלעדי שהגיע לידי מערכת Nfc, מעלה כי ארגוני זכויות אדם לבנוניים מנצלים את הפתח הראייתי שיצרו ה"בלוגרים הצבאיים". הארגונים הלבנוניים, כך נראה, הקימו לאחרונה "כוח מיוחד" שתפקידו לעקוב ולתעד את כל עדויות החיילים הישראלים. כל לוחם המעלה לרשת את סיפורו האישי ופועלו בזמן מלחמת לבנון השנייה, נכנס למאגר התביעה הפוטנציאלית. "פושעי מלחמה ישראלים", היא כותרת המאגר.
המשימה של הלבנוניים, לא מורכבת במיוחד. בימים שלאחר מלחמת לבנון השנייה, הקימו חיילי מילואים מאוכזבים, אשר מתנגדים לוועדת החקירה במתכונתה הנוכחית, מערכת תיעוד משלהם. היה זה צעד מחאתי מבחינתם. חלקם בכתב, אחרים באמצעות וידאו, מגוללים בפני כל הרוצה לשמוע את הצד שלהם במלחמה; את הכשלים המערכתיים, את המחסור במים, בציוד, ובחלק מהדברים - גם את הקרבות עצמם. הם שם, בשמם המלא, חלקם בתמונה, רבים מהם אף תחת כותרת תפקידם הצבאי. עם כל הנתונים זמינים, הלבנונים, מצידם, כבר דואגים ל"רשימה המעודכנת".
"העדויות" - הנשק הלבנוני
חייל המילואים, ברוך עיטם, כך לדוגמה, מתעד באתר Youtube.com את אירועי המלחמה ותסכולו האישי מחוסר הארגון, על-ידי צילום קטעי וידאו אישיים. "כל חייל שאתה מדבר איתו מספר לך על הבלאגן”, הוא אומר בפתח הדברים. "אני מקבל את העובדה שיש חוסר ודאות, כי יש הרבה משתנים, אך פה ההרגשה הייתה של חוסר הכוונה ברמה הגבוה ביותר. מפעילים כוחות בצורה כמעט אימפולסיבית, מכניסים כוח, מוציאים אותו.
"התחושה היא, שלא היה ברור מה עושים איתנו, קיבלנו משימה על הדרך. היו 10 דקות ללמוד את הציר, נכנסנו חצי עיוורים”. "התיאום בינינו לבין המסוקים לא היה מספיק טוב”, הוא חושף. "הם נכנסו בשלב מאוחר, היה ליל ירח מלא, אבל הירח היה נמוך, האור שלו שטף חלקים מהרמה. המסוק האחרון היה גדול, הוריד את הכוחות על הרמה, 20 שניות אחרי זה, התרומם 20 מטר, 40 מטר באוויר, "טארח", קיבל את הטיל. יום אחרי - אותה טעות נחיתה. הרמה מוארת, לא היה צריך טיל נ"מ כדי לפגוע בו, פשוט ראו אותו".
"זה הרג אותנו, הדהים אותנו, שהם הולכים לנחות באותה נקודה, לא הייתה הכנה רצינית ארטילרית, כאשר המשימה הזו... יום לפני הפסקת האש, לא ברורה לחלוטין. הכוחות שכבר היו בשטח, למעשה לא עשו שום דבר, הם נאחזו בשטח והתארגנו לתנועה קדימה”.
עדותו של חייל המילואים, כמו של רבים אחריו, לא מסתיימת כאן. היא ממשיכה ומגוללת את סיפור הקרבות כולו. את הכישלון בשטח, את הביקורת הקשה.
אבנר פיפרברג, קשר מ"פ בפלוגת הצנחנים, מהווה גם הוא דוגמה חיה לתיעוד בקול ותמונה. פיפרברג מתאר בדבריו את אסון "דבל" בו נהרגו 9 חיילים ונפצעו 32. “אני מרגיש שהכוחות שעוטפים אותנו היו בשאננות", העיד.
והנה, מאמצי הלבנוניים, החלו מיד עם סיום הלחימה. כבר לפני כחודש וחצי, ובהמשך לבקשתן של מדינות ערב, הקימה מועצת זכויות האדם של האו"ם "ועדת מומחים" אשר תחקור חשדות לביצוע פשעי מלחמה על-ידי ישראל.
מדינות אירופה, קנדה ויפן הצביעו אז נגד ההחלטה, בטענה שהיא מתעלמת מירי הטילים שביצע חיזבאללה על ישובי הצפון. המהלך זכה לגינוי ארגוני זכויות אדם שונים. הוועדה שהוקמה בסופו של יום, הייתה חסרת כל יכולת ענישה. תוצאות החקירה הבינלאומית לא ישמשו, כך נראה, כראיה משפטית בפני בית הדין לפשעי מלחמה בהאג, שכן ישראל ולבנון לא קיבלו עליהן את סמכות בית הדין. ואולם, למרות הכל, המוטיבציה, היא כבר קיימת.
הצנזורה - בלי שיניים של ממש
הצנזורה הצבאית, אשר פועלת מכוח תקנות הגנה לשעת חירום משנת 1945, אוסרת על כל אדם לפרסם מידע שהצנזור הראשי לא אישר, ואינה מוגבלת לכלי תקשורת בלבד. תקנות אלה קובעות כי הצנזור רשאי לאסור על פרסום כל מידע שעלול לסכן את שלום הציבור או לפגוע בביטחון מדינת ישראל. כל אדם, אשר מפרסם מידע תוך הפרת צו הצנזור עשוי לעמוד לדין בגין עבירה על לשון התקנות.
אלא שבעיית הצנזורה אינה הסמכות. אותה כבר יש. אפילו בהרחבה. הבעיה העיקרית היא יכולת האכיפה, "השיניים". בעיני רבים, בשנים האחרונות הפכה הצנזורה הצבאית לעוד כלי בלתי מאיים בעליל. הבעיה הפכה סבוכה עוד יותר עם עלייתו של עידן האינטרנט, מציאות המקשה על אנשי הצנזורה לתור אחר כל כותב ומביע דעה.
מלחמת לבנון השנייה הציפה גם היא את קשיי הצנזורית. כלי התקשורת בישראל דיווחו כל העת על ההתפתחויות בלחימה תוך שהם כללו דיווחים מיידיים ומדויקים על נפילות הרקטות. ראש המועצה האזורית גלבוע, סא"ל (במיל.) דני עטר, שיגר אז מכתב זועם לשר הביטחון, עמיר פרץ, ודרש להפעיל את כללי הצנזורה לאלתר. "יש לאסור בדחיפות על אמצעי התקשורת לקיים דיווח כזה, ולאכוף נוהלי חירום וצנזורה על ההתנהלות הרשלנית והבלתי אחראית בעליל".
בעקבות הדיווחים, פרסמה לשכת הצנזורית הראשית הוראות צנזורה מחמירות על כללי הדיווח בכלי התקשורת. בין היתר דרשה הצנזורה להקפיד על הימנעות מציון מדויק של מיקום נפילת רקטות בזמן האמת. גורמים בצנזורה הצבאית חשפו אז כי עשרות אזרחים ואנשי ציבור התקשרו נזעמים על פרסום המיקום הנפילות. "לכן, לכולנו חלק באחריות הכוללת לבצע סיקור מאוזן מחד, ולשמור על מורל וכוח עמידה של הציבור מאידך", דברי הצנזורית.
הליגה הערבית מציגה: "קמפיין התיעוד"
מסתבר שלא רק הלבנונים נערכים "משפטית”. גם הליגה הערבית, כך נראה, יוזמת מבצע תיעוד של מידע גלוי, על-מנת לבסס כתבי אישום נגד פוליטיקאים וקציני צבא באשמת "פשעי מלחמה". וכך, לאחרונה החלו גורמים ערביים בקמפיין לאיסוף מידע על פשעי מלחמה שביצעה ישראל בלבנון ובשטחי הרשות הפלשתינית בשנים האחרונות.
עוזרו הבכיר של מזכ"ל הליגה הערבית, מוחמד סבייח, אמר לאחרונה בראיון לעיתון "אל-שרק אל-אווסט”, המתפרסם בלונדון, כי הליגה הערבית מעודדת ארגונים ומוסדות ערביים להתחיל במשימת תיעוד "מעשי הטבח" שביצע הצבא הישראלי, לצורך הכנת תיקי תביעה משפטיים נגד האחראים להם. בין הארגונים המשתפים פעולה עם הליגה הערבית: התאחדות עורכי הדין הערבים, התאחדות הפרלמנטים הערביים, וארגוני זכויות אדם.
סבייח קרא לכל אמצעי התקשורת, ובפרט הטלוויזיה הפלשתינית ותחנות ערביות, שיש להם מידע על "פשעים" אלה, לאסוף ולתעד את המידע על פוליטיקאים ואנשי צבא ישראל בעבר בהווה. לדבריו, "פשעי מלחמה" אינם בטלים בחלוף הזמן, וניתן יהיה להעמיד את האחראים להם בישראל למשפט כפי שנעשה לאחר מלחמת העולם השנייה.
הנציבה מטעם האו"ם לענייני לזכויות האדם, והשופטת לשעבר בבית הדין העליון בקנדה, סיפקה, גם היא, תמיכה לליגה הערבית. הנציבה, טענה כי פעילות ישראל בלבנון עשויה להיכלל תחת המינוח של: "פשעי מלחמה". לדבריה, ישראל "הרסה תשתיות אזרחיות והרגה אזרחים". "בין אם זה בכוונה אם לאו, יש בכך פוטנציאל לפשעי מלחמה", הדגישה.
גורם ביטחוני: "התופעה מדאיגה ומסוכנת”
גורמים ביטחוניים מביעים דאגה ביחס ל"תופעה החדשה”. הם כנראה לא שוכחים בקלות את מה שקרה לאלוף דורון אלמוג. ארגון פלשתיני-בריטי תבע אז את אלמוג בגין "פשעי מלחמה" על-רקע מעורבותו בחיסול סאלח שחדה. אלוף פיקוד הדרום לשעבר, שטס לבריטניה במטוס של "אל-על" במטרה לגייס כספים לכפר הבריאות, הוזהר על-ידי השגריר הישראלי, צבי חפץ, כי ברגע הנחיתה צפויים גורמים בריטיים להגיש נגדו צו מעצר. הוא נותר אז במטוס, הנחשב כאזור אקס טריטוריאלי, ושב לישראל, מחשש שייעצר.
"הצנזורה מפקירה את חיילי המילואים אם היא לא מעבירה הנחיות ברורות בעניין העדויות באינטרנט", אומר לנו היום גורם ביטחוני. “הפעם לא מדובר רק בבעיית ביטחון שדה, אלא בבעיית ביטחון אישי. חשיפת שמם ותמונותיהם של אנשי המילואים, עשויה להוביל להגשת תביעות בדומה לזו שאיימה על אלמוג, ויש להציג את הדברים באופן ברור ונחרץ. להסביר להם את הסכנות".