ההליך המכרזי לבחירת מנכ"ל הרכבת הבא לווה בחודשיים האחרונים בשורה של אירועים שהעלו סימני שאלה - החל בשינוי תנאי הסף במכרז לתפקיד, דרך שינוי ניקוד תמוה שהוענק לאחד המתמודדים ותיקונו לאחר מכן, וכלה בהצבעה האחרונה של חברי ועדת האיתור לתפקיד על זהות המנכ"ל הנבחר.
ערב הראיונות הסופיים למתמודדים, דורג מוסט ראשון מבין שלושת המועמדים הסופיים לתפקיד - ובפער ניכר. בתום סדרת הראיונות העניקה נציגת הציבור בוועדת האיתור, השופטת בדימוס קיי בלנש, ציון של תשע מתוך 10 נקודות למוסט, לעומת ציון של ארבע נקודות לשילה.
ואולם אז החליטו שני עובדי משרד התחבורה הנמנים על הוועדה, עו"ד אביבה נסים-וולף ופיליפ פראן, להעניק לשילה ציון מקסימלי של 10 נקודות. נסים-וולף העניקה למוסט נקודה אחת, ופראן העניק לו חצי נקודה בלבד.
הניקוד שהעניקו נציגי משרד התחבורה לשילה איפשר לו לעקוף את מוסט בסיכום הסופי ב-0.2 נקודות. עם זאת, רשות החברות ביטלה את הצבעתם של השניים בטענה כי עלה חשש שהיא "נעשתה כדי להטות את תוצאות ההליך". נגד השניים נפתח הליך שימוע לפני הדחתם מהדירקטוריון. בינתיים הספיקה נסים-וולף להתפטר בעצמה מהתפקיד.
ניסיון מצדו של דירקטור, השותף לאיתור נושא משרה בחברה ממשלתית, להשפיע על זהות המועמדים למשרה באמצע הליך מכרזי עשוי להוות עבירה על חוק, תוך חשש להפרת אמונים. קל וחומר כאשר מדובר בניסיון לכאורה לשנות את תוצאות המכרז באמצעות שכנוע מתמודד לפרוש ממנו.
במכתבו מתאר מוסט את האירועים, ומבקש מרשות החברות להתייחס למיצוי ההליכים נגד נסים-וולף ופראן, וכן לבדוק את ביטול המכרז למינוי המנכ"ל ואת מינויו של
הראל לתפקיד. בנוסף, שואל מוסט את רשות החברות אם מעורבותו לכאורה של שר התחבורה, או מי מטעמו, בהליך המכרז והתערבותו של ראש
ממשלה תוך קריאה למנכ"ל מתפטר לחזור בו - עומדות בכללי המינהל תקין.
מוסט מדגיש במכתב כי הגיש את מועמדותו לתפקיד מנכ"ל הרכבת, "למרות עצות ואזהרות שקיבלתי מכל עבר, שהמכרז 'תפור' ושאין סיכוי למועמד כמוני - מנהל מקצועי המגיע מהמגזר העסקי וחסר כל זיקה למפלגה ולשר 'הנכונים'".
לדבריו, האמין כי בתור "מנהל בכיר ועתיר ניסיון בסקטור העסקי, הגיעה העת להתגייס למאמץ הלאומי להשבחת הניהול במדינה", וכי לשם מטרה זו החליט לפרוש מפעילותו העסקית. "למותר לציין שהשתתפותי במכרז לתפקיד מנכ"ל הרכבת גרמה לי נזק רב, השקעת זמן ומאמץ מיותרים ואכזבה עמוקה מהתנהלות עלובה של מערכת ממשלתית כה חשובה ומשמעותית במדינה. אני מניח שהדברים אמורים גם לגבי מועמדים אחרים שניגשו למכרז
בתום לב", כתב.
מוסט, 59, היה ממקימי סלקום, שימש סמנכ"ל השיווק הראשון של החברה והמשנה למנכ"ל. בעבר כיהן גם כמנכ"ל ונשיא גילת תקשורת לוויינים וניהל את הוצאת הספרים כתר. בשנים האחרונות פנה להשקעות בחברות סטארט-אפ ובמקביל התמודד על כמה תפקידי מנכ"ל במגזר הציבורי. בין היתר נמנה מוסט עם המועמדים הסופיים לתפקיד מנכ"ל
רכבת ישראל במכרז שנוהל לפני כשלוש שנים, ובו זכה לבסוף חקי הראל. לאחר מכן סיים שני במרוץ לתפקיד מנכ"ל מקורות, תפקיד שבו זכה לבסוף עידו רוזוליו.
"אני אוהב את מדינת ישראל ואיכות החיים בה כאזרח חשובה לי ביותר", כותב מוסט במכתבו. "במהלך חיי נרתמתי לטובת המדינה והחברה והגעתי למסקנה שעלי להתגייס לשדרת המנהלים במגזר הממשלתי כחלק ממחויבותי ורצוני לשפר ולקדם אתגרים כלכליים וחברתיים גדולים ומשמעותיים במישור הלאומי.
"לשם כך הייתי נכון להשתתף בהתמודדות במכרז לתפקיד מנכ"ל הרכבת ולוותר על נוחות כלכלית ואחרת שממנה אני נהנה בפעילויותיי בסקטור העסקי", מוסיף מוסט, ומסכם בפנייה אישית למנהל רשות החברות: "אני מצפה לפעולותיך הנחרצות ולתשובותיך הברורות כדי לוודא שמחדל שערורייתי מסוג המכרז למנכ"ל רכבת ישראל לא יישנה".
שר תחבורה: מעולם לא הייתי מעורב בהליך איתור מנכ"ל הרכבת
בתגובה על הידיעה שהתפרסמה בדבר תלונתו של
אורן מוסט למבקר המדינה, היועץ המשפטי ורשות החברות אומר שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: "מעולם לא הייתי מעורב בהליך איתור מנכ"ל הרכבת. מעולם לא פניתי לאף מועמד ולא ביקשתי מאיש לפנות לאף מועמד בשמי, בקשר למועמדותו. אני מכחיש את כל המיוחס לי, גם אם הדבר נעשה באופן עקיף, בצורה חד-משמעית".