1963 הייתה שנה אינטנסיבית עבור ג'ון פיצג'רלד קנדי. התנועה לזכויות האזרח פעילה מאי-פעם, מרתין לותר קינג מכריז "יש לי חלום" בפני כ-100,000 אפרו-אמריקנים בוושינגטון, משבר הטילים בקובה והמרוץ לחלל מול ברית-המועצות בעיצומם, ובן-גוריון מבטיח שהכור בדימונה הוא לצורכי שלום.
בנאום מצב האומה - בדיוק היום לפני 50 שנה - שפע הנשיא אופטימיות: "אנו מודעים למערבולות תחתינו ולסערות שמעבר לאופק", אמר, "אך כעת נראה שרוחות-השינוי, שבמשך 175 שנה נשבו על גבנו, חזקות מתמיד". תשואות חברי הקונגרס הרעידו ממושכות את בית הנבחרים. 10 חודשים אחר-כך, במהלך מסע פוליטי בטקסס, ירה לי אוסוואלד כדור בראשו של קנדי.
