"אנחנו בצפון ערוכים ומוכנים. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שהזירה הצפונית תהיה פעילה במובן של פעילות טרור נגדנו". כך אומר (יום א', 1.2.15) הרמטכ"ל, רב-אלוף
בני גנץ, בכינוס לזכרו של
אמנון ליפקין-שחק במרכז הבינתחומי בהרצליה.
לדברי גנץ, "אנחנו נמצאים במידה לא קטנה במעבר בין תקופות היסטוריות. בין האופן שבו המעצמות לפני כמאה שנה ציירו את הקווים המדיניים של סייקס ופיקו, לבין האופן שבו נמצאים אנשים. הגבולות אינם נעשים על-פי אינטרסים של מעצמות וקווים גרפיים, אלא על-פי גישה עדתית, וכל המערכת משתנה. הולך ונוצר פה איום על המבנה המדינתי במזרח התיכון, ונוצרות ישויות מקומיות שיש להן אינטרס.
"יש פה איום ומאבק בעצם בין שלושה מחנות מרכזיים: הג'יהאד העולמי; תחרות בין דאעש ואל-קאעידה וגורמים שונים שמתחרים ביניהם על שיטות פעולה; ומדינות המחנה המתון: סעודיה, ירדן, מצרים. לבנון נמצאת בשסע בין המחנות השונים, תוך ניסיון לשמור על הקשר בין סוריה אירן ולבנון. אנחנו רואים מאבק אדיר בין הכוחות השונים, מאבק שיימשך עוד זמן לא קצר.
"אי-אפשר להתעלם גם מקול/כל הרחוב. במצרים, א-סיסי חייב לקחת בחשבון את הקול של הרחוב המצרי. הוא מייצב את מצרים כשחקן ששב להיות מרכזי, וכל הדופן של מצרים ודרומה הולכת להיות מאוד משמעותית".
אין קשר לסכסוך עם הפלשתינים
גנץ הדגיש: "אני משוכנע שאין שום קשר בין הסכסוך הישראלי-פלשתיני לסכסוך בעירק ובסוריה ולקרבות בין המוסלמים לבין עצמם, אבל כל אחד יודע לומר שהסכסוך הפלשתיני הוא כיוון שלילי שמכוון את כולם. זהו תירוץ אסטרטגי, אבל הוא חשוב לנו לקשרים עם האזור ועם הקהילה הבינלאומית.
"צריך להסתכל על מהם האיומים והמאפיינים שאיתם צריך להתמודד. האיומים היום הם הרבה יותר משמעותיים ורחבים, ומייצרים איום רחב, עצים, מבוזר באופן הפעלתו ובהחלט יאתגר אותנו ברמה המבצעית של העניין. מצטרפים לנו טווחי פעולה שלא היו בעבר, כמו הטווח התת-קרקעי. חיזבאללה, חמאס, ארגוני טרור אחרים מתמודדים עם צבאות חזקים מאוד, עם כושר טכנולוגי גבוה מאוד. הם צריכים לבצע את ההתאמות הטכנולוגיות כדי להילחם, כמו ניידות ועבודה מתחת לקרקע.
"הולכות ומצטרפות יכולות אסטרטגיות שלמדינות אין אותן. חיזבאללה מחזיק בארסנל רקטי שאין למדינות בעולם. דאעש שולט על מרחב לא קטן, צורך יכולות מהשוק וממה שהוא תופס. גם מה שאנחנו קוראים לו ארגוני טרור - זה לא בהכרח מחבל עם רובה, אלא מדובר בארגונים סמי-צבאיים שמשוחררים מאילוצי הצבא, ומסוגלים להיות בסך-הכל מאוד אפקטיביים בפעולתם.
חבילת תשובות שלמה
"אם יש משהו שנעלם לנו מהמרחב, זה נושא היציבות. פעם היה אפשר לדעת שיש כאן מדינה, יש לה מנהיג וזה מה שהיא יכולה להפעיל, וגם לדעת מהי ההסתברות שיפעילו כוח נגדך. גם יכולות צבאיות סדורות, הן דבר שעדיין נדרש, עדיין צריך לעשות בו שימוש, ועדיין יכול להיות שיפגשו אותו מולנו, וגם נצטרך להתאים את המענה שלנו".
בהתייחסו למענה שעל צה"ל להציב מול אתגרים אלו, אמר גנץ: "בסופו של דבר, אנחנו צריכים לשים חבילת תשובות שלמה שתדע להכיל את התחומים כולם. על בסיס של עשיית העבר של צה"ל ותהליכי התעצמות משנים אחורה, בשנים האחרונות עשינו הרבה צעדים כדי להתמודד עם המציאות כמו שאנחנו פוגשים ומתמודדים איתה.
"היה דחוף נושא הגבולות. גם לאורך הגבול המצרי, גם לאורך רמת הגולן, גם לאורך הגבול המזרחי יש תוכניות, גם בתחזוק אוחר ומתחדש של הגבולות גם מול עזה. אין קו בט"ש, אלא מרחב בט"ש. צריך לשפר את המענה הביטחוני ביישובי הגבול של ישראל. הדבר השני זה ארגון הסד"כ. עשינו הרבה מאוד שינויים באמ"ן, בחיל-האוויר, במערכות התקשוב, מערכות הלוגיסטיקה המבצעית. חלקם תפיסת הפעלה, חלקם אילוצים מבצעיים".
כושר היברידי במירב הכוחות
במבט לעתיד, לתקופה שאחרי סיום תפקידו בעוד שבועיים, אמר גנץ: "מאוד חשוב ללמוד את לקחי העבר שלנו, ברמה האסטרטגית, ברמה האופרטיבית, ברמה המבצעית. זה נכס צאן ברזל מבחינת התובנות העמוקות שלנו, מבחינה מקצועית. אסור להיתקע בעבר, האויבים שלנו לומדים ובמציאות שהיא כל כך מאתגרת ומשתנה, אם נניח שמה שהיה הוא שיהיה - זו השגיאה הראשונה שיכולה להיות. אסור לנו לזנוח את החקירה של מה שעשינו ואת למידת העבר. צריך לבדוק האם הלקחים ישימים לפעם הבאה.
"אנחנו צריכים לחתור לכושר היברידי במירב הכוחות שלנו. במציאות האופרטיבית בה אנחנו נמצאים, לא נוכל להגיד שיש דברים ייעודיים. לדוגמא: אנחנו צריכים את יחידות פיקוד העורף לסיוע בעורף הצבאי והאזרחי, בעיקר במצבי חרום ובמלחמה. אנחנו צריכים למצוא את הקשת הנכונה בין מה שהם עושים בחרום לבין מה שהם עושים בשגרה.
"הדבר הבא שצריך לעמול עליו הוא נושא השילוביות, ולהמשיך לחזק את זה בצה"ל ובמדינת ישראל. אם מסתכלים ברמת המדינה, יש את השאלה על הקשר הבין-ארגוני והבין-משרדי בינינו לבין ארגונים אחרים, והקשר-הבין הזרועי בצה"ל. אם אנחנו מסוגלים לראות כוח יבשתי משולב עם חיל-האוויר ו
חיל הים במקומות הרלוונטיים, הדבר מקדם יכולת מאוד משמעותית ומאוד חשוב שנמשיך ולחזק אותו. מלחשוב ביחד ועד לתכנן, לתחקר, ללמוד ולבצע ביחד.
לא היה צורך לסגור את נתב"ג
"נצטרך לשמור על איזונים בין כושר הגנתי לכושר התקפי. לא ננצח מלחמה בהגנה, אבל אנחנו יכולים להפסיד אותה בהגנה. ההכרח להיות חזקים בהגנה בממדים השונים ובמרחבים השונים, הוא נושא מאוד חיוני. האויבים שלנו מבינים שהם יכולים להשיג הישג טקטי שאין לו שום משמעות אמיתית למעשה המלחמה כולו ברמה הפיזית של העניין (חדירה ליישוב, תקיפת מחנה צבאי), אבל התהודה האסטרטגית היא בלתי רגילה.
"לא היה צורך לסגור את נתב"ג בצוק איתן. המקום הועדף מבחינת הגנה, ולא היה צורך לסגור אותו. רק ההחלטה של האמריקנים לא להגיע עשתה אימפקט גדול. המרכיב הזה הוא חשוב וצריך לשים לב אליו מבחינת התהודה. צריך לחזק את כושר ההגנה בשגרה, חרום ומלחמה.
"מול זה, צריך להציב כושר התקפי שיהיו לו שלושה עוגנים. הראשון הוא שיתבסס על רמה מודיעינית מאוד גבוהה. היא לא תהיה מוחלטת, אבל היא צריכה להיות מאוד גבוהה. השני הוא כושר התקפי מדויק ככל שניתן. האויבים שלנו נכנסים לקהלים אזרחים, ואנחנו עושים מאמצים להרחיק את האזרחים ומפעילים את הכוח בצורה האפשרית ביותר. עושים את זה בשיקול הערכי ובשיקול המשפטי.
"נצטרך לחזור ולהזכיר לעצמנו את הדבר החשוב ביותר וזה הגמישות. בגלל שהתופעות הן מתהוות, כי איומים עולים ויורדים, הצורך להפעיל כוחות בצורה גמישה הוא חשוב ברמה האסטרטגית והמבצעית. אם יש משהו שהאנשים שלנו צריכים להיות מסוגלים לעשות, זה להחזיק ברמת מוכנות הגבוהה האפשרית ולהיות גמישים, כי לא יכול להיות שמה שתכננו זה מה שיהיה. חשוב שנהיה מסוגלים לעשות את הגמישות הזאת.
"המרכיב החשוב ביותר זה האנשים. האנשים שלנו הם אנשים שחייבים לקדש את המחויבות והמשימתיות. לכן נכון לשים את האנשים במרכז העשייה הארגונית של צה"ל. לטפח אותם מקצועית, אישית, להעצים אותם. אם יש משהו שצריך לדבר עליו לגבי האנשים, זה הוגנות והגנה", סיים גנץ.