אח ואחות הורשעו בהסדר כובל

חסיה נחום-בבלפר ורמי נחום, אח ואחות, הורשעו בביצוע הסדרים כובלים ובקבלת דבר במרמה בהיקף של מיליוני שקלים במכרזים של בזק וחברת החשמל לרכישת ציוד מחשבים. ההסדרים נעשו עם חברת חיון מחשבים. שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, חיה זנדברג, קיבלה (9.9.19) את עמדת המדינה בנוגע לארבעה מכרזים שנערכו בשנים 2011-2010; כתב האישום הוגש בשנת 2017. נחום הוא בעליה של חברת טריפל C, העוסקת בשירותים טכנולוגיים, ונחום-בבלפר הייתה סמנכ"לית המכירות בחברה. זנדברג קבעה, כי טריפל C זכתה בשלושה מכרזים של חברת החשמל בעקבות התיאום הבלתי-חוקי עם חברת חיון, בעוד שהאחרונה זכתה באותה צורה במכרז של בזק. במכרז של בזק, לרכישת שרתים מסוג בלייד, זכתה חיון לאחר שהגישה הצעת מחיר בסך 150,000 שקל, לעומת 168,000 שקל שביקשה טריפל C. מכרז אחד של חברת החשמל היה לרכישת 68 תחנות עבודה תוצרת IBM; טריפל C זכתה תמורת 1.5 מיליון שקל (לעומת 1.65 מיליון שקל שביקשה חיון). במכרז נוסף של חברת החשמל, לרכישת 12 תחנות עבודה נוספות, זכתה טריפל C תמורת 1.3 מיליון שקל (לעומת 1.75 מיליון שקל שביקשה חיון). המכרז השלישי היה לרכישת שרתים ומערכת הפעלה, אך התיאום בין החברות התגלה לאחר שהצעותיהן הוגשו באותה מעטפה וחברה אחרת היא שזכתה בו. זנדברג מציינת, כי ההוכחות לקיומם של הקרטלים הן בעיקרן נסיבתיות - והללו מוכיחות בצורה חד-משמעית את קיומו של התיאום בין החברות. מדובר בעיקר במסמכים, כולל תכתובות דוא"ל בין טריפל C לבין חיון, להם אין כל הסבר פרט לכך שהם נועדו לתאם את המחירים בארבעת המכרזים. נחום הטיל את עיקר האחריות על אחותו, אשר נמנעה מלהעיד, אך לא היה לו הסבר של ממש לראיות נגדו והוא לא הצליח לסתור את החזקה המטילה עליו אחריות מכוח היותו מנכ"ל החברה. זנדברג גם דחתה את טענת ההגנה, לפיה המכרזים היו למראית עין בלבד, וקבעה שהתיאום נועד לפגוע בתחרות. זנדברג דחתה את הטענות להגנה מן הצדק באומרה, כי הנאשמים לא הוכיחו שביצעו את מדיניותה של IBM - וממילא אין מקום לטרוניה על כך שהחברה האמריקנית לא הועמדה לדין. השניים ידעו היטב שהם מתאמים מחירים ומבצעים עבירה, וזאת במטרה למקסם את רווחיהם. השיהוי בהגשת כתב האישום נובע מכך שמדובר היה בחקירה מורכבת מאוד, אם כי חלוף הזמן עשוי להביא להקלה בעונש. המדינה יוצגה בידי עו"ד עדי גנוט, והנאשמים - בידי עו"ד אריאל כפרי.