בשלב זה: מלכה לייפר לא תוסגר לאוסטרליה

המורה החרדית מלכה לייפר, החשודה בביצוע עבירות פדופיליה בתלמידותיה באוסטרליה, לא תוסגר בשלב זה למדינה זו. כך קבעה (יום ב', 23.9.19) שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, חנה מרים לומפ, לאחר מאבק משפטי וציבורי קשה במיוחד. היא קבעה, כי המדינה לא הצליחה להוכיח שלייפר מתחזה לחולת נפש, ולכן כרגע נותרת על-כנה ההחלטה להפסיק את ההליכים נגדה. היא הורתה למנות פאנל של מומחים שיבחן את מצבה ויקבע האם היא כשירה לעמוד לדין. הרכבו של הפאנל ייקבע בהמשך, וכבר מעורר מחלוקת קשה בין הפרקליטות לבין סניגוריה של לייפר. לייפר נמלטה לישראל באוגוסט 2014 ומצאה מקלט בקהילה החרדית בעמנואל. ביוני 2016 הופסק הליך ההסגרה לאחר שבחוות דעת פסיכיאטרית נקבע שהיא לא כשירה לעמוד לדין. במארס אשתקד נקבע שהיא מעמידה פנים כחולת נפש ולמעשה היא כשירה לעמוד לדין, בית המשפט המחוזי בירושלים חזר לדון בבקשה ולייפר נשלחה למעצר. גורמים חרדיים ניהלו מאבק חריף נגד ההסגרה, כולל - על-פי החשד המצוי בבדיקת הפרקליטות - לפיו סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, ניסה לשכנע את הפסיכיאטר המחוזי לקבוע שהיא אינה כשירה לעמוד לדין. כמו-כן, שקלו אותם גורמים תוכנית להכפיש את שרת המשפטים דאז, איילת שקד, כדי שלא תחתום על ההסגרה. לומפ אומרת, כי בחוות הדעת הפסיכיאטריות מטעם המדינה נפלו ליקויים קשים, כולל ייחוס פעולות ללייפר - שהיא כלל לא ביצעה. חוות דעת אלו נערכו בידי ד"ר איגור ברש וד"ר דניאל ארגו, וקיבלו את אישורו של הפסיכיאטר המחוזי, ד"ר יעקב צ'רנס. לומפ קובעת: "בחינת המסד העובדתי עליו נסמכה חוות הדעת, מלמד כי חלקו שגוי וחלקו מבוסס על תמונה חלקית שהוצגה לעורכיה [בידי המשטרה וצ'רנס]. במצב דברים זה קיים חשש ששיקול דעתם של עורכי חוות הדעת ד"ר ברש וד"ר ארגו הושפעו מעובדות אלה באופן מכריע, כך שלא ניתן למפרע לקבל את תשובתם כי גם אם תשתית זו שגויה, הרי שמסקנתם לא השתנתה לנוכח התשתית העובדתית בכללותה". בין היתר מצביעה לומפ על כך, שהמשטרה ייחסה ללייפר ביצוע שיחות טלפון שהוקלטו בסתר - בזמן שהיא לא הייתה צד להן; ארגו סירב לשנות את חוות דעתו גם כאשר הוצגה בפניו עובדה זו. ואילו תיעוד חזותי של לייפר (שנעשה בידי החוקר הפרטי צחי צפריר) מסתובבת בחוץ ומבצעת פעולות שונות, הוצג כאילו הוא נעשה עד ליום בו נבדקה - בעוד שבפועל הוא הסתיים חמישה ימים לפני כן. גם הפירוש שניתן לחלק מפעולותיה של לייפר היה שגוי לרעתה, והפעם היה זה ברש אשר סירב לשנות את חוות דעתו למרות שעומת עם העובדות הנכונות. העובדה שלייפר ביצעה פעולות יום-יומיות אינה מלמדת שהיא מתחזה, שכן חולי נפש עשויים לבצע פעולות כאלו כאשר מצבם משתפר, והוא עלול לשוב ולהתדרדר, מוסיפה לומפ. היא גם דוחה את הסתמכותה של המדינה על עדויות שכניה של לייפר, באומרה שלא ניתן לקבוע על פיהן ממצא קליני - כפי שאישר צ'רנס עצמו. לעומת זאת, לא נגבו עדויות מבני משפחתה של לייפר; והממצא לפיו לא רכשה תרופות פסיכיאטריות היה שגוי אף הוא. לומפ ציינה, כי לייפר מקבלת מזה למעלה משנה טיפול תרופתי בשירות בתי הסוהר, כאשר הרופא מטעמו קבע שהיא לוקה בנפשה - וקיים פער עצום בין עמדה זו לבין חוות הדעת מטעם המדינה. לומפ מסכמת בעניין חוות הדעת מטעם המדינה: "חוות הדעת התבססה על מסד עובדתי שגוי בחלקו, כאשר מסד עובדתי זה קיבל משקל משמעותי בחוות הדעת, והיווה בסיס משמעותי לה. עורכי חוות הדעת התבצרו בחוות דעתם, והתקשו להתנתק ממידע זה ולשקול בשנית את הדברים בלב שלם ובנפש חפצה, ועמדו על דעתם, כי מכלול הנסיבות מצביע שהמשיבה מתחזה. לאור פגם מהותי זה בחוות הדעת, היורד לשורשו של עניין, אני סבורה שלא ניתן לקבוע ממצאים על סמך חוות דעת זו". לומפ דוחה גם את חוות הדעת של עו"ד אלה וייסברוד, אשר קבעה לפני שלושה חודשים, כי לייפר מתחזה. היא אומרת, כי חוות הדעת מתבססת על בדיקה של שעה בלבד, מתעלמת מהטיפול התרופתי שניתן ללייפר בידי השב"ס ונערכה אף בלא עיון בתיק הרפואי שלה בשב"ס. תיק זה מלמד, כי היא אובחנה כחולת נפש, נבדקת מדי שבוע וכאמור מקבלת תרופות. לומפ מסכמת נקודות אלו: "כל המומחים שהעידו לפני אישרו, כי המשיבה נוטלת מזה תקופה ממושכת תרופות פסיכיאטריות, המתאימות למחלה ממנה היא סובלת, לכאורה, ומתן תרופות אלה, שיש להן תופעות לוואי חמורות, העלולות לפגוע בבריאות באופן משמעותי עד כדי סיכון חיים. נטילת תרופות אלה שנרשמו למשיבה על-ידי פסיכיאטרים מומחים, כאשר היא נתונה להשגחתם במשך 24 שעות ביממה, מטילים צל כבד על חוות הדעת שהוגשה. "לאור קושי זה התבקשה חוות דעת נוספת מטעם הפסיכיאטר המחוזי. חוות הדעת שניתנה בתגובה התבססה על הבדיקה של כשעה,עיון במידע רפואי ובחומר רפואי רב, אך מבלי לעיין במסמכים החשובים ביותר שלשמם התבקשה חוות הדעת, קרי, התיק הרפואי משב"ס. בנסיבות אלה, נותר הפער בין הטיפול הרפואי שמקבלת המשיבה בשב"ס לבין ממצאי חוות הדעת ללא מענה של ממש". לבסוף מציינת לומפ, כי אחרי חקירתו הנגדית הודיע צ'רנס שהוא מושך את חתימתו מחוות הדעת של ברש וארגו - ובמצב זה אין לה תוקף. לומפ מתארת את עברה הרפואי של לייפר ומסיקה: "לא ניתן להתעלם מהתקופות הארוכות בהן הייתה המשיבה מאושפזת באשפוז סגור ובאשפוז יום וגם נתונים אלה, מעוררים קושי בשאלת ההתחזות. בנוסף, ד"ר שטרוסברג אשר היה הרופא המטפל של המשיבה תיאר את דיכאונות בגיל ההתבגרות, ניסיונות אובדניים וכן טיפל בה עוד משנת 2008 טרם הוגשה בקשת ההסגרה. גם נתון זה המלמד על אינדיקציות לבעיות נפשיות שקדמו להליך ההסגרה, מקשה על קבלת הטענה כי מדובר במתחזה". את המדינה מייצגים עוה"ד מתן עקיבא ואיילת חיוף, ואת לייפר - עוה"ד יהודה פריד, טל גבאי וברוך זכאי.