הגילוי מרצון לא ייבחן בייצוגית

בית המשפט העליון דחה סופית (יום א', 24.5.20) את הבקשה להגיש תביעה ייצוגית נגד רשות המיסים בשל הליך הגילוי מרצון. השופטת יעל וילנר קבעה, כי רו"ח אבנר נוקראי אינו יכול להגיש תביעה שכזאת, משום שלא עבר בעצמו את ההליך אלא רק ייצג בו נישומים. הגילוי מרצון אפשר לישראלים שהחזיקו כספים בחו"ל ולא דיווחו עליהם כנדרש, לחשוף אותם מרצונם ולהעבירם ארצה, תוך תשלום מס מופחת על ההכנסות מהם והימנעות מהליכים פליליים. נוקראי טען, כי הרשות הייתה רשאית לגבות את המס רק בגין עשר שנים אחורה, אך בפועל גבתה לתקופה ארוכה יותר - ועל סכומים אלו ביקש לנהל תביעה ייצוגית. לדבריו, הוא לא הצליח למצוא נישום שיתבע בעצמו, בשל זכותם של הנישומים לאנונימיות. בית המשפט המחוזי מרכז (השופט שמואל בורנשטין) דחה את הבקשה, כמו גם את הצעתו של נוקראי להיות מוחלף בידי תנועת הצלחה, והערעור נדחה בידי וילנר. לדבריה, החוק אינו מאפשר להגיש תביעה ייצוגית בידי תובע ציבורי, והבקשה אינה עוסקת בעניין הנוגע לציבור כולו אלא רק לנישומים ספציפיים. היא גם מזכירה, שהנטייה היא שלא לאפשר ייצוג בידי עותר ציבורי, במקום בו קיים אדם שנפגע במישרין ואינו עותר בעצמו. לגבי האפשרות של החלפתו של נוקראי בידי תנועת הצלחה אומרת וילנר, כי התנועה רק הביעה נכונות לשקול אפשרות זאת - ודי בכך כדי לדחות הצעה זו. ארגון יכול להגיש בקשה לתביעה ייצוגית רק אם בית המשפט משתכנע, כי קיים קושי למצוא אדם שיגיש בקשה זו. במקרה זה, מדובר בנישומים שהיו מיוצגים, חתמו על הסכמים עם רשות המיסים ובחרו שלא לתבוע אותה - ולכן אין מקום לאפשר לארגון כלשהו לתבוע בשמם. וילנר מוסיפה, כי גם אין מקום לנהל תביעה ייצוגית בנושא הגילוי מרצון, שכן בירורה עלול להוביל לביטול ההסכמים או לפחות לבחינתם מחדש - ובכך להזיק לחברה הקבוצה. גם אם תתקבל התביעה וייקבע שיש להחזיר חלק מן המס, הרי שהדבר עלול להוביל לביטול ההסכמים במלואם, שכן הנישומים קיבלו פטור מהעמדה לדין תמורת תשלום המס עליו סוכם. נוקראי חויב בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל. הנשיאה אסתר חיות והמשנה לנשיאה חנן מלצר הסכימו עם וילנר. את נוקראי ייצגו עוה"ד רון דרור ואופיר מנצ'ל, ואת המדינה - עו"ד יורם הירשברג.