נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב,
איתן אורנשטיין, הודיע במפתיע (יום ד', 10.6.20) על פרישתו - שלוש שנים לפני תום כהונתו. אורנשטיין עומד מאז מאי 2016 בראש בית המשפט המחוזי והוא גם שופט חדלות הפרעון המוביל בישראל. מחליפו ימונה בידי שר המשפטים,
אבי ניסנקורן, בהסכמת נשיאת בית המשפט העליון,
אסתר חיות.
אורנשטיין, יליד 1956, הוא עורך דין מאז 1982 ועבד במשך שנים במשרדו של
יוסי שגב. בספטמבר 2001 מונה לשופט בית משפט השלום במחוז המרכז; בינואר 2007 מונה לרשם בית המשפט המחוזי בתל אביב; בינואר 2007 מונה לכהונה בפועל במחוזי לארבע שנים; באוקטובר 2009 מונה לשופט קבוע במחוזי תל אביב; בחודש מאי 2014 מונה לסגן נשיא בית המשפט, וכאמור - שנתיים לאחר מכן לנשיאו. הכהונה כנשיא היא לשבע שנים, כך שאורנשטיין אמור היה לפרוש במאי 2023 ולפי ההערכות לסיים גם את תפקידו כשופט, שלוש שנים לפני גיל הפרישה - 70.
הנהלת בתי המשפט לא מסרה את הסיבות לצעדו המפתיע של אורנשטיין, שכמותו לא ננקט מזה שנים רבות. בהודעה נאמר: "אורנשטיין ביקש להקדים את מועד פרישתו, וזאת לאחר תקופת כהונה מאומצת הכוללת ניהול של בית המשפט המחוזי בתל אביב וניהול תיקי מגה בתחום הכלכלי. חיות נעתרה לבקשה".
בית המשפט המחוזי בתל אביב היה בשנת 2018 (האחרונה לגביה יש נתונים) השלישי בגודלו בין ששת בתי המשפט המחוזיים מבחינת מספר התיקים שנפתחו בו - 12,922, שהם 18% מכלל התיקים במחוזיים באותה שנה. הוא היה אז בעל מספר תקני השופטים הגדול ביותר בערכאה זו - 54 שופטים - בין היתר משום שמתנהלים בו תיקי מגה בתחום הפשיעה החמורה. שיעור סגירת התיקים שלו באותה שנה היה הטוב ביותר בין המחוזיים ועמד על 99% (היחס בין מספר התיקים הנפתחים לנסגרים בשנה נתונה).
כאמור, אורנשטיין הוא השופט המוביל בישראל בתחום חדלות הפרעון - פירוקים של תאגידים ופשיטות רגל של יחידים. הוא ירש את התפקיד מהשופטת
ורדה אלשיך, אשר טיפחה אותו כעת כהונתה במחוזי בתל אביב. אורנשטיין טיפל ומטפל בעשור האחרון בתיקים הגדולים, המורכבים והמתוקשרים ביותר בתחום זה, ובהם: אי.די.בי, אפריקה-ישראל,
אליעזר פישמן, אורתם-סהר, הבימה, הפועל תל אביב,
ענבל אור, גלובס, מיכל נגרין ו
יורוקום. את מקומו בתחום זה צפוי לתפוס סגן הנשיא,
חגי ברנר. אורנשטיין הוא שופט מוערך מאוד, המפגין בקיאות מלאה בתיקים שלפניו - לצד תפיסה מהירה ולשון חדה.
בינואר השנה הותר לפרסום, כי אורנשטיין הוא השופט הבכיר עימו התכתב ראש לשכת עורכי הדין דאז,
אפי נוה, בעת ההתמודדות על תפקיד נשיא בית המשפט. נוה היה אחד הממליצים על אורנשטיין, בהליך מקובל. התכתבות הווטסאפ בין השניים התנהלה ב-8.4.16, החל מהשעה 14:04. נוה פתח אותה: "השבוע אני אצל ועדת האיתור". אורנשטיין: "תשמור עלי". נוה: "ברור. אם לא אתה לא הייתי בא לשם בכלל". אורנשטיין: "סומך עליך. תעדכן. שבת שלום ותודה רבה". נוה: "אתה הכי מתאים וראוי. לכן נילחם בשבילך". אורנשטיין: 👍 נוה: "אתה תצטרך רק לקיים את ההתחייבות היחידה שסיכמנו". נוה שלח הודעה נוספת: "לטובת ציבור הנזיקיסטים". ועוד אחת: "ששאר הענפים ישתתפו בנטל".
כוונתו של נוה הייתה לתוכנית שהציג אורנשטיין בפני ועדת האיתור, ואשר כללה רפורמה במחלקת הנזיקין של בית המשפט, בה היו פיגורים קשים. לשכת עורכי הדין תמכה בתוכנית; נוה עצמו עומד בראש משרד (נוה-אטיאס) העוסק בנזיקין בכלל ובתחום הביטוח בפרט. ההתכתבות עלולה לעורר את הרושם, כאילו תמיכתו של נוה באורנשטיין הותנתה בכך שיקדם את הרפורמה בתחום הנזיקין. כאמור, ברפורמה זו היה צורך אובייקטיבי.
אורנשטיין מסר אז בתגובה, כי נוה קיים שיחות עם המועמדים לתפקיד הנשיא, "בהן ביקש לברר מהי תוכנית העבודה הארגונית שלו ומהם השיפורים הניהוליים שבכוונתו לבצע אם ייבחר לתפקיד". נוה ציין בפני אורנשטיין, כי יש לחזק את ההתמקצעות בתחומים השונים במחוזי, כולל הנזיקין, המינהלי והתביעות הייצוגיות, לגביהם קיימות תלונות של עורכי הדין ואשר מובילות להגשת התביעות במחוזות אחרים. אורנשטיין אומר כי הוא השיב באומרו שבכוונתו לפעול בצורה זו, ולכן כתב לו נוה שעל-רקע התחייבותו זו - הוא המועמד המועדף על הלשכה. "מדובר בהתכתבות עניינית הנוגעת לנושאים מערכתיים-ניהוליים, והניסיון לייחס לה ממד של התחייבות על בסיס אישי כלשהו - אין לו שחר", הוסיף אורנשטיין.
אורנשטיין גם הביע לאורך השנתיים האחרונות התנגדות חריפה לחוק חדלות הפרעון החדש, שנכנס לתוקפו בספטמבר שעבר. בין היתר הוא הזהיר מפני גל של פשיטות רגל והתחמקות מתשלום חובות, וזמן קצר לפני החלת החוק אמר: "אני חושש שאנחנו הולכים לחנך דור שלא לשלם, וזה האתגר שאיתו כולנו צריכים להתמודד. למה לשלם? אני יכול בדרך קלה להשתחרר מהחובות שלי. אוי ואבוי אם נגיע לכזה מצב. הגולם יקום על יוצרו. שכחנו את הנושים. עדיף יהיה ללכת למסלול של פשיטת רגל במקום להוצאה לפועל. המטרה צריכה להיות: חובה לשלם, אלא אם אין ברירה. תהיה הצפה של בקשות והממונה לא יוכל לעמוד בזה. אני מקווה שאתבדה ותוכלו לעמוד בזה, אבל אני רואה איך שופטים מחוזיים מתמודדים כל יום עם למעלה מ-100 בקשות; זה מאוד קשה ולעיתים משימה בלתי אפשרית".
