תקנות סדר הדין האזרחי החדשות ייכנסו לתוקפן ב-1 בינואר 2021 - הודיע (יום ג', 23.6.20) שר המשפטים, אבי ניסנקורן. לדבריו, הדחייה הנוספת מיועדת לאפשר לעורכי הדין להתארגן לקראת הרפורמה המקיפה ביותר מזה עשרות שנים בתחום האזרחי. ניסנקורן הורה לאנשי משרדו להפיץ מיידית את הנוסח המתוקן של התקנות.
התקנות מבוססות על העקרונות שהציע מנהל בתי המשפט לשעבר, משה גל, ומטרתן לקצר ולייעל את ההליכים בקרוב למחצית מהתיקים הנדונים בבתי משפט השלום והמחוזי. השרה איילת שקד חתמה עליהן בספטמבר 2018 והן אמורות היו להיכנס לתוקף שנה לאחר מכן. באפריל 2019, ערב הבחירות ולאחר לחצים כבדים של לשכת עורכי הדין, הודיעה שקד על דחיית הרפורמה לפברואר 2020. ערב הבחירות האחרונות דחה אותה השר אמיר אוחנה לספטמבר הקרוב, וכעת מבטיח ניסנקורן שהיא תיושם בינואר הבא - דהיינו 16 חודשים לאחר התאריך המקורי.
מאז חתימתה של שקד בוצעו שינויים בתקנות, בעיקר לאור דרישות לשכת עורכי הדין. התיקונים גובשו על-ידי צוות מקצועי בראשות שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, שבו היו שותפים גורמי מקצוע ממשרד המשפטים ונציגי לשכת עורכי הדין. בחודשים האחרונים קיים הצוות סבב דיונים נוסף, לאחר הערות של לשכת עורכי הדין ומטעם גורמים נוספים, ובעקבות זאת בוצעו תיקונים גם בנוסח החדש.
כחלק מהרפורמה נקבעה דרך מרכזית אחת לפתיחת תובענה, בוטלו הסדרים מיותרים (כמו סדר דין מקוצר והמרצת פתיחה), מספר סעיפי התקנות צומצם מ-532 ל-180, נקבעה מסגרת אחידה של מועדים ובוטלו סרבולים וכפילויות של הליכים. במסגרת מימוש התקנות, ימונה מזכיר משפטי בכל בית משפט, אשר ימנע את קבלתו של מסמך שאיננו ממלא את הדרישות הקבועות בתקנות. במקרה של בעלי דין שאינם מיוצגים, יוכל המזכיר להנחותם כיצד לתקן את הליקויים.
התקנות קובעות מדדי זמן והגבלה על מספר העמודים (11 עמודים בשלום ו-14 במחוזי; 60 או 45 יום להגשת כתב הגנה), תוך קביעת פורמט אחיד של כתבי הטענות. כל ההליכים ייפתחו בדרך אחת, לצד דיון מהיר לתביעות של עד 75,000 שקל. התקנות גם מעגנות את הנוהל בנוגע לאי דחיית מועדי דיון. עוד הוגבל מספר השאלות שניתן לשלוח לצד שכנגד: 25 שאלות בשלום ו-50 במחוזי.
הן קובעות שיתקיימו עד שני קדמי משפט בשלום ועד שלושה במחוזי; הצדדים יהיו חייבים להיפגש ביניהם לדיון מקדמי עוד לפני קדם המשפט, כדי לראות האם וכיצד ניתן לסיים את ההליך או לקדם אותו. תוכנית המהו"ת (גישור מקדים) תורחב לכל בתי משפט השלום ותחול על כל תביעות מעל 40,000 שקל - לעומת בתשעה בלבד מבתי המשפט ו-75,000 שקל כיום. הצדדים יצטרכו להגיש בקדם המשפט הראשון את רשימת העדים והראיות, ולהגיש מיד בו את הבקשות שניתן להגיש לפי התקנות.
בית המשפט יהיה רשאי לסלק כתב טענות על יסוד מספר עילות, כדי לצמצם את היכולת להשתמש לרעה בהליכי המשפט נגד הצד השני; בין היתר, בית המשפט יוסמך במפורש למחוק כתב טענות אם יגיע למסקנה שמדובר בניצול לרעה. בית המשפט יפסוק הוצאות לאחר כל בקשה, ולא ידחה את פסיקתן עד לתום ההליך כולו. ככלל, בית המשפט יפסוק הוצאות סבירות והוגנות, והחריג יהיה הימנעות מכך.
שינוי משמעותי נוסף יהיה בשמיעת הראיות. ככלל יבוטלו תצהירי העדות הראשית וכל העדויות יהיו בעל-פה, למעט חריגים בתיקים מורכבים בבתי המשפט המחוזיים. הסיכומים יהיו בכתב ויהיו לוחות זמנים מוגדרים לניהול ההליך.
