מתי בן-דוד, שהיה מנהל משרד פרסום שהתמקד במגזר החרדי, נדון ל-17 שנות מאסר לאחר שהורשע בעבירות מין כלפי שש מעובדות המשרד - כולן צעירות חרדיות. בית המשפט המחוזי בירושלים התיר לפרסם (יום א', 23.8.20) את עיקרי גזר הדין, אשר ניתן בתחילת החודש (4.8.20).
השופטים רפי כרמל,
כרמי מוסק ו
שירלי רנר הרשיעו במארס השנה את בן-דוד בעבירות אונס, מעשי סדום ומעשים מגונים. בגזר הדין אומרים כרמל, רנר ו
אריה רומנוב (שהחליף את מוסק לאחר פרישתו), כי בן-דוד תכנן את מעשיו בקפידה, צעד אחד צעד, "היה מודע למעשיו, עשה שימוש בעוצמתו כמנהל ובהתנהלותו מזרת האימה, ידע להכניע את המתלוננות, כולן מבתים חרדיים, חלקן נשואות, חלקן אימהות, ולכפות עליהן מעשים אשר לא שיערו בדמיונן כי ניתן לעשות עם מי שאינו בן-זוגן, כאשר הרקע החרדי שימש בידיו מנוף להשתקתן והפחדתן, בטיעון כי אם ייוודע הדבר - לא יאמינו להן כי המעשים לא נעשו שלא בהסכמתן".
בית המשפט מוסיף: בן-דוד "אטם ליבו, מוחו ואוזניו והיה כרוי אך ורק לתאוותו. עוצמתו המקצועית, כשרונו המקצועי והידיעה כי לעובדי ועובדות משרדו אופציות מעטות, אם בכלל, לתעסוקה בתפקידים שהיו בכוחו להעניק, והעובדים והעובדות יסבלו עד כלות את שגיונותיו, מחוסר ברירות, גרמו לו להמשיך עוד ועוד, לא ליתן דין וחשבון למצפונו ולפגוע במתלוננת אחר מתלוננת".
בפסק הדין נמצא, כי בתחילה היה בן-דוד מתכתב עם העובדות בצ'ט המשרדי בענייני עבודה, מתחיל להחמיא בהערות עדינות ולאחר מכן בהערות בוטות יותר ומיניות, ואז היה עובר למעשים. כאשר נתקל בסירוב או התנגדות, היה בן-דוד הופך את עורו, צועק על המתלוננת הסרבנית, משפיל אותה או מתעלם ממנה כליל, כולל בענייני עבודה. בנוסף לכך היה בן-דוד מאיים על המתלוננות, שאם יספרו לבני זוגן, למשפחה או לאחרים על המעשים שהוא מבצע בהן - הוא יטען שהדברים היו מרצונן ואף ביוזמתן, ולדבריו איש לא יאמין להן שהדבר לא היה מרצונן. הוא איים עליהן, כי הדבר יפגע בהן, במשפחתן ובחיי הקהילה שלהן, והוסיף שהוא עצמו נהנה מכסף ועורכי דין, והוא חזק ומקושר דיו כדי שלא ייפגע.
