התכחשות לנזקי הקורונה - חדשות כזב

ההתכחשות לנזקי הקורונה היא מסוכנת ומבוססת על חדשות כזב - אומר (יום ב', 15.3.21) שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, בדחותו על הסף עתירה של מתנגדי חיסונים, אשר דרשו בין היתר לבטל את מבצע החיסונים ואת ההסכם עם חברת פייזר. העתירה הוגשה בידי עמותה בהקמה בשם "אנשי האמת", אשר פנו במקביל לבית הדין הפלילי בהאג בטענה שישראל מבצעת פשע בדמות מתן החיסונים. עוה"ד אריה סוכובולסקי ורות מכנס, שגם הגישו את העתירה, אף פנו (14.3.21) לשר הבריאות, יולי אדלשטיין, בדרישה שיספק הוכחות לקיומו של נגיף הקורונה בישראל ובטענה שאירלנד ביטלה את מצב החירום לאחר שלא הצליחה להוכיח את קיומו של הנגיף שם. News1 מציין, כי ממשלת אירלנד מדווחת היום על 226,741 מקרים ועל 4,534 מתים מאז פרצה המגיפה, וכן על מאות אלפים שכבר התחסנו. הנדל מתמצת את טענותיהם של אנשי הקבוצה: "להורות על ביטול או השעיית 'הניסוי הרפואי שהמשיבים עורכים על כלל אוכלוסיית ישראל, בניגוד לכללי קוד נירנברג, חוק זכויות החולה, נוהל משרד הבריאות ותוך סיכון משמעותי לאוכלוסיית ישראל ולבריאותה'; לקבוע כי 'ההסכם, שעשו המשיבים עם חברת פייזר' נגוע באי חוקיות, נוגד את תקנת הציבור - ולמצער, כי על המשיבים לבטל אותו 'בשל בעיה חמורה בבטיחות המטופלים'. "להציג לכל אדם המקבל את החיסון 'כתב הסכמה מדעת' שבו יפורטו גם 'הטיפולים האלטרנטיביים, שקיימים כיום כגון טיפול בוויטמינים, בהידרוכלוקסין, אברמקטין וברמדסביר'; לבטל את 'התקנות וההנחיות של משרד הבריאות, שאושרו לאחרונה במטרה להשפיע ו/או לכפות על אזרחי ותושבי ישראל להשתתף בניסוי הרפואי'... לבסוף, להכריז 'כי זכותו של 'כל אזרח לסרב לקבל את הטיפול הרפואי', מבלי שיחולו עליו הגבלות כלשהן בשל בחירה זו, 'לרבות הגבלות במקומות העבודה, במוסדות חינוך והשכלה גבוהה, בצבא ובכניסה למקומות בילוי, פנאי תרבות ועסקים'". בדחותו על הסף את העתירה אומר הנדל, כי היא כוללת עניינים נפרדים - "למשל, התשתית העובדתית והמשפטית הנדרשת לבירור הטענות החוזיות כלפי ההסכם בין מדינת ישראל לחברת פייזר שונה לחלוטין מזו הנוגעת לסוגיית ההסכמה מדעת - והאפקטיביות של טיפולים 'אלטרנטיביים' כאלה ואחרים אינה משליכה, בהכרח, על זכויות עובדים שבחרו להימנע מחיסון. לא ניתן לצרור סוגיות משפטיות מגוונות אלה בצרורה היחיד של העתירה הנוכחית". הנדל מוסיף, כי החלטתו באה "גם מבלי להידרש לתהיות לגבי טיב התשתית העובדתית שמציבה העתירה - המבוססת על מסמך המיוחס ל'וירולוג ישראלי בכיר', שבחר לחסות בצילה הנעים של האנונימיות; על הנחה בדבר קיומה של תרופת פלא זולה וזמינה בדמות 'שטיפת הפה ומערות האף עם מי מלח או מיץ לימון'; על טבלת נתוני תמותה שמשמעותה ומקורה לא הובהרו; ובעיקר, על התעקשות לתאר את מרוץ החיסונים הגלובלי כ'ניסוי' מפוקפק, תוך התכחשות מסוכנת לנזקי נגיף הקורונה. כמובן, זכותם של העותרים להחזיק בהשקפות מסוג זה, אך חדשות כזב אינן יכולות לשמש תשתית לביקורת מינהלית על הרשויות המוסמכות". השופטים עופר גרוסקופף ואלכס שטיין הסכימו עם הנדל.