ראש ה
ממשלה,
בנימין נתניהו, הבטיח שמינוי השרים החסרים - ובראשם שר המשפטים - יובא לדיון בממשלה עד סוף החודש. כך מוסרת הפרקליטות (יום ב', 19.4.21), בתגובתו של היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, לעתירה בנוגע למינוי השרים שתפקידיהם התפנו בעקבות התפטרויות אנשי כחול-לבן ותקווה חדשה. מן התגובה לא ברור האם נתניהו התחייב גם למנות שרים, או רק לדון בכך.
השרים החסרים הם במשרדי המשפטים, התקשורת, ההשכלה הגבוהה, המים, השוויון החברתי והמדע. החוק מאפשר למנות ממלאי-מקום לשלושה חודשים בלבד, ולכן אין כיום שרים בחלק מן המשרדים ובראשם כאמור משרד המשפטים. מתגובת הפרקליטות עולה, כי אלמלא הודעתו של נתניהו - היה מנדלבליט תומך בהוצאת צו שיחייב את הממשלה למנות שרים.
"פקיעת כהונתם של ממלאי-מקום השרים ואי-מינוי שרים קבועים תחתיהם - ובפרט, אי-מינוי שר משפטים - מביאה למצב חריג ביותר וחמור מבחינה משטרית, ולפגיעה קשה בתפקוד הממשלה. פגיעה זו הולכת ומחמירה עם חלוף הזמן, וככל שמתארך המצב בו לא עומדים שרים בראש חלק ממשרדי הממשלה", אומרת הפרקליטות. למרות שחלק מן הסמכויות הואצלו, מדובר בפתרון חלקי ביותר. "יש צורך חיוני בקידום מינויים קבועים של שרים למשרדים הרלוונטיים, ובפרט למשרד המשפטים, וזאת על-אף העובדה שאנו מצויים בתקופה של ממשלת מעבר".
לדעת מנדלבליט, "ככל שיתארך משך הזמן שבו בראש מספר לא מבוטל של משרדי ממשלה לא מכהנים שרים - באופן שיביא להחרפת הפגיעה בתפקודה השוטף של הממשלה, ובאינטרסים ציבורים חיוניים הנגזרים מכך - עלול יהיה הדבר להוביל להביא לכך שהימנעות הממשלה מאיוש משרות שרים תיחשב להתנהלות בלתי סבירה באופן קיצוני, כך שתקום חובה משפטית לאייש משרות אלו".
עם זאת, לנוכח הודעתו של נתניהו, מבקשת הפרקליטות לאפשר לה למסור הודעת עידכון בתחילת החודש הבא, "וכי העתירה תיקבע לדיון בפני הרכב במועד קרוב לאחר מכן (למקרה שהסוגיה לא תתייתר עד אז), תוך המשך בחינה קפדנית של ההשלכות הנובעות מאי-מינוי השרים דנן". הפרקליטות מציינת, כי ראש הממשלה החליפי,
בני גנץ, תומך בהוצאת צו על תנאי כבר עתה. תגובתו של מנדלבליט הוגשה באמצעות עוה"ד ענר הלמן,
מוריה פרימן ואודי איתן.