ועדת הכספים המשיכה (יום ג', 12.10.21) בדיוניה סביב חוק התקציב לשנת 21-22, עם הצגת התקציב לביטחון הפנים. במהלך הדיון הציגו אנשי המשרד והשר לביטחון פנים משאבים ומאמצים רבים יוקדשו למאבק בפשיעה במגזר הערבי. השר ציין כי לעניין פשיעה זו "גם בשומר חומות וגם לאחריו, נוצרה חפיפה גדולה בין פעולות לאומניות נגד עצם קיומה של מדינת ישראל לבין אותה פשיעה". הוצגה עלייה של 1,031 תקני שוטרים בין תקציב 2019 לתקציב 2022, כאשר 90% מהם מיועדים להתמודדות עם הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, כאשר 35% מתקנים אלה מוקצים לנגב. השר הציג כי הפעילות נגד הפשיעה המגזר הערבי תמוקד ב-3 מעגלים, הראשון - תוכניות וכלי המשרד לביטחון הפנים - אכיפה ומניעה: "כל מה שקשור בפעולה של משטרת ישראל ומופיע בתקציב - דרכים נוספות להתמודדות עם הפשיעה ומשפחות פשע, ופרוטקשן. זה לא רק ששוטר תופס בפועל את הפושע, חלק מהדרכים הן אחרות - שרואים צעיר שנוהג במרצדס של חצי מיליון ש"ח, ואולי גם חותם אבטלה, אפשר דרך המלחמה בהלבנת הון להגיע אליו הרבה יותר מהר ויעיל". השר הצביע על שורה של התאמות חוקיות ודפוסי פעולה מצד המשרדים השונים כמעגל נוסף: "בשנים האחרונות הוקצו הרבה יותר תקציבי ממשלה לקידום החברה הערבית, על חלק משמעותי מהם משפחות הפשע השתלטו, אם זה באמצעות מכרז שהם איימו שאיש לא ניגש אליו, ואם זה מישהו שניגש למכרז ולקחו להם פרוטקשן. חלק מהפעולות הן בשיתוף משרד הפנים שמוציא את המכרזים לרשויות, כאשר במסגרת כך הכסף לא מגיע לרשות עצמה אלא למקום אחר במשרד הפנים ומשם מנהלים את המכרז והמעקב. חלק נוסף זה שינויי ועידכוני חקיקה - למשל היום יש חוק המסדיר מיהו סוחר סמים, אבל אין הגדרה של סוחר נשק, אז תהייה הגדרה של סוחר נשק. דבר נוסף הוא צעצועי האיירסופט, שמוסבים לרובים אמיתיים, לצורך כך צריך חקיקה שמגדירה סוגי נשק שמוגדר כצעצועים שמחייב רישוי. יש חבילה שלמה של חוקים תחת משרדי המשפטים והפנים. "בכל מה שקשור בבדואים בדרום - משרד הרווחה קיבל אחריות עליהם, בפשיעה חקלאית - שת"פ הדוק עם משרד החקלאות. חלק מהגורמים לא מבינים בכלל שזה במגרש שלהם, לכן נידבתי לרה"מ שסגן השר סגלוביץ' יהיה סגן שר מטעם רה"מ, הגדרנו מצב חירום של 6 חודשים, בהם כל משרדי הממשלה הרלוונטיים ישבו פעם בשבוע בשולחן משותף ומטילים משימות, כאשר פעם בחודש נפגשים עם רה"מ וצוות השרים, לוודא שכל הדברים האלה קורים. היו בעבר הרבה ועדות, הבעיה היא הביצוע". השר הצביע על המעגל השלישי, מאמצים אזרחים בהיבטי פיתוח כלכלי - חברתי כמענים משלימים: "גם כאן יש צוות שהקים רה"מ, יש משרדים נוספים - כלכלה, חינוך וכד'. שם מדובר על אותה תוכנית רב שנתית בהיקף של 30 מיליארד ש"ח שמטרתה להתמודד עם ההזנחה שקיימת ברוב הישובים הערבים, מתוך אמונה שזה לא מספיק לתפוס פושעים ולהכניס לכלא משפחות פשע, צריך גם להתמודד עם התשתית הזו". מנכ"ל המשרד, תומר לוטן פירט כי "התוכניות מפורטות ומאוד מדויקות - ב-2022 אנחנו מרחיבים את כמות השוטרים לתוכנית הזו ב-800 שוטרים חדשים, ו-300 שוטרים נוספים בשנת 2023. כאשר לצורך כך יוקצבו 220 מיליון ש"ח לתקציב שנת 2022". עוד הציג המנכ"ל תקציבים שונים שיוקדשו למאבק בפשיעה במגזר הערבי: 100 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, בהם 20 מיליון לשנת 2022 לחיזוק התוכניות הקהילתיות והקשר עם השלטון המקומי. חיזוק מערך ההגנה על עדים ב-25 מיליון ש"ח על פני 5 שנים, 5 מיליון בשנת 2022, והקמת תחנות כיבוי נוספות ביישובי החברה הערבית בסכום של 19 מיליון ש"ח, כאשר צפוי תגבור לסכום זה. השר הוסיף כי בתקציב יש מאות מיליונים שמתווספים באופן חד-פעמי לבסיסו לצורך מאמץ זה, וכי בהחלטת הממשלה לעניין החברה הבדואית הצפויה להתקבל בקרוב, במסגרת תוכנית חומש, יהיו מרכיבים נוספים של ביטחון פנים. השר עמר בר-לב סיכם את הסוגיה: "הדגש והיעד המרכזי של המשרד בשנה וחודשיים הקרובים, עד לתום 2022, זה המאבק והפשיעה והאלימות בחברה הערבית, גייסנו את המשרדים הרלוונטיים שיכולים לסיים ולתמוך בפשיעה הזו בדרכים נוספות - זה אותו מבצע בן 6 חודשים שהשר סגלוביץ' מוביל אותו". תקציב המשרד לביטחון הפנים גדל ב-כ19.3% בין השנים 2018-2022. בעוד ב-2020 התקציב של המשרד נטו עמד על 19.3 מיליארד ש"ח, ב-2022 הצעת התקציב של המשרד נטו עומדת על 21.1 מיליארד ש"ח. מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציג כי תחומי הפעולה של המשרד מחולקים לשלושה תחומים מרכזיים: משטרת ישראל - כ69.9% מכלל התקציב, כ14.4 מיליארד ש"ח, שירות בתי הסוהר - כ20.5% מכלל התקציב, כ4.2 מיליארד ש"ח וכבאות והצלה - כ6.9% מכלל התקציב, כ1.4 מיליארד ש"ח.