ח"כ
חיים כץ (הליכוד) יודה בעבירה קלה של קשירת קשר להשיג מטרה כשרה באמצעים אסורים במסגרת הסדר טיעון עימו, בפרשת קשריו עם איש ההשקעות מוטי בן-ארי. כתב האישום נגדו הוגש (יום ג', 9.11.21) לבית משפט השלום בראשון לציון. העונש המירבי על עבירה זו הוא שנתיים מאסר, אך השימוש בה נדיר מאוד - לעומת שלוש שנות מאסר, שהוא העונש המירבי על עבירת מרמה והפרת אמונים שיוחסה במקור לכץ, ואשר הרשעה בה גם עשויה לשאת קלון המונע התמודדות לכנסת במשך שבע שנים. הצדדים יבקשו מבית המשפט להטיל על כץ מאסר על תנאי של שישה חודשים וקנס בסך 75,300 שקל.
כץ מיודד עם בן-ארי, אשר גם ניהל השקעות עבורו בהיקפים ניכרים. בשנת 2010 הציע לו בן-ארי לקדם תיקון לחוק ניירות ערך, אשר יתמודד לדבריו עם בעיית ה"תספורת" - חברות גדולות הפורעות רק חלק קטן מחובותיהן למשקיעים. על-פי הצעתו של בן-ארי, חברות לא יוכלו לפרוע את חובותיהן כלפי בעלי השליטה בהן בטרם יפרעו במלואם את חובותיהן למחזיקי האג"ח שהנפיקו.
הרעיון נראה לכץ והוא הגיש אותו לכנסת, כהצעת חוק פרטית, באוקטובר 2010. כץ מודה, כי הוא ידע שההצעה תיטיב גם עם האינטרסים הכלכליים של בן-ארי. לאחר שהיא אושרה במליאה בקריאה ראשונה, הועברה ההצעה לוועדת העבודה והרווחה בראשה עמד כץ, דבר שהעניק לו שליטה בהמשך הליכי החקיקה. כץ פעל לקדם את התיקון מהר ככל האפשר, קיים דיונים עליה בנובמבר-דצמבר 2010 ואף הזמין אליהם את בן-ארי אשר הוצג כמומחה לענייני שוק ההון. כץ לא גילה בשום שלב את מהות הקשר בינו לבין בן-ארי ואת התועלת שיפיק האחרון מן התיקון. הכנסת אישרה את התיקון בינואר 2011.
בכתב האישום המקורי נגד כץ, שהוגש לפני שנתיים, יוחסה לו כאמור עבירה חמורה בהרבה של מרמה והפרת אמונים. אולם, הכנסת סירבה להסיר את חסינותו לאחר שקיבלה את טענתו, לפיה הוא פעל במסגרת תפקידו הפרלמנטרי, ולכן עומדת לו החסינות המהותית שאותה לא ניתן להסיר. מאז התנהל מו"מ על הסדר טיעון, אותו אישר לבסוף היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט. את המדינה מייצגת עו"ד חנה קורין, ואת כץ - עוה"ד
נוית נגב, יאנה פוגל-סלוצניק ותובל בוך.
