אדם הסובל מבעיות נפשיות ממושכות, אשר הורשע בעבירות אלימות ונשלח למאסר, ואשר הודה בתקיפה חמורה של קשיש - מועסק כמטפל בקשישים. כך גילה תסקיר של שירות המבחן, שהוגש לשופט בית משפט השלום בנתניה, גיא אבנון.
בוריס אהרונוב הודה שתקף בשנת 2019 קשיש יליד 1935 ללא כל סיבה וגרם לו שטף דם בקרקפת ושפשוף במצח; הוא הודה בתקיפת קשיש הגורמת חבלה של ממש. בטיעונים לעונש התברר, כי הוא סובל מזה 15 שנה מהפרעה דו-קוטבית ומאפיינים אישיותיים אנטי-חברתיים. הוא אף שוחרר מצה"ל בשל אי-התאמה לאחר שניסה להתאבד ובעבר צרך אלכוהול בצורה מוגברת. בשנת 2017 הוא הודה בתקיפה הגורמת חבלה של ממש, הפרעה לעובד ציבור ותקיפת עובד ציבור, ונדון לתשעה חודשי מאסר בפועל. בשנת 2013 הוא הואשם באיומים, אך ההליך הופסק בשל מצבו הנפשי.
אבנון מציין בגזר הדין (9.11.21): "בתסקיר האחרון עלה כי הנאשם עובד כיום בטיפול בקשישים. אודה כי הדבר טורד את מנוחתי, ומהווה לכאורה סיכון של ממש כלפי אוכלוסייה חסרת ישע. מצופה כי ייבדק הכיצד הדבר התאפשר, לנוכח עברו הפלילי של הנאשם, והתיק דנן. מזכירות בית המשפט תעביר העתק גזר הדין למשטרת ישראל, למשרד הבריאות ולמשרד העבודה והרווחה".
אבנון מציין, כי המחוקק החמיר בעונש על תקיפת זקנים (חמש שנות מאסר מול שלוש שנים בתקיפה אחרת) ואף קבע, כי בהעדר טעמים מיוחדים - לא ניתן להסתפק בעונש על תנאי בעבירה זו. "לפיכך, מי שתוקף זקן ומסב לו חבלות של ממש, ראוי לעונש מוחשי וכבד יותר מזה שהיה נכון להשית עליו בגין עבירה דומה שבוצעה כלפי קורבן שאיננו זקן. שיקולי ההחמרה בעונש, המגולמים בראש ובראשונה בעיקרון ההלימה וכן בצורך להרתיע, למען יראו וייראו, מקורם בשניים: ראשית, בשל פער הכוחות בין התוקף לקורבנו, נפגע 'זקן' הוא לרוב חלש פיזית מתוקפו במידה ניכרת, וקשה לו להתמודד ולהגן על עצמו. שנית, פוטנציאל הנזק אצל אנשים מבוגרים גבוה יותר מאשר אצל צעירים".
בבואו לגזור את עונשו של אהרונוב אומר אבנון: "האירוע עליו נותן הנאשם את הדין איננו מתוכנן, קצר מועד, מבלי שנעשה שימוש כלשהו בחפצים, ומבלי הנאשם נקט אלימות חוזרת. האירוע התמצה בדחיפת המתלונן בגבו והפלתו לארץ. הנסיבות - ענין של מה בכך, ללא הסבר של ממש. החבלה - בעוצמה בינונית. ברי כי דווקא פוטנציאל הנזק משמעותי. בגילו המתקדם של המתלונן (84), דחיפה שהפילה אותו לארץ עלולה הייתה להסב לו נזק כבד מזה שנגרם לו בפועל". הוא דחה את טענת ההגנה, לפיה יש לראות את אהרונוב כמי שהיה קרוב לסייג חוסר האחריות למעשיו.
אבנון גזר על אהרונוב שישה חודשי מאסר והפעיל את עונש המאסר על תנאי בן השנה שהיה תלוי נגדו, כך שהוא ירצה מחצית ממנו במצטבר - דהיינו בסך-הכל שנת מאסר בפועל. את המדינה ייצגו אלמוג בן-חמו ושיר זהבי, ואת אהרונוב - עו"ד קארין בן-עמי.