השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "ברור לכל מי שיושב כאן שמשבר האקלים הוא האתגר הגדול ביותר של דורנו, זה לא רק לדורות הבאים, אנחנו חייבים להשתמש בכל האמצעים שלרשותנו. ממשלת ישראל קיבלה מאז היבחרה שורה דרמטית של החלטות שמטרתן להעביר את ישראל לעידן מאופס פחמן. היום אנחנו מטפלים בדברים הגדולים ובאמצעי החשוב והאפקטיבי ביותר כפי שהוכח בעולם, להפחתת פליטות גזי חממה. העולם כולם מחויב לאיפוס גזי חממה עד לשנת 2050, גם ישראל מחויבת למטרה הזו. זה האמצעי היחיד שיאפשר מניעה של תוצאות קטסטרופליות לסביבה ולאדם. זה ישפיע דרמטית על יכולת האדם להמשיך לשרוד ולהתקיים בצורה שאנחנו מכירים. העולם כולו מסתכל מה אנחנו וכל מדינות העולם נעשה בעשור הקרוב. הפעולות שנעשה ישפיעו וידונו אותנו לשבט או לחסד".
"הממשלה הזו התחייבה שתי התחייבויות, הראשונה היא לחוקק חוק אקלים והשנייה היא מנגנון תמחור ליצור פחמן. זהו צעד קריטי ואפקטיבי, משמעותי ביותר בפעילות של ישראל, שהיא כאמור פעילות מאוד מאוד דרמטית. זה חלק מלא פחות ממהפכה סביבתית אליה צועדת ממשלת ישראל, האמצעי הזה הוא אמצעי מרכזי ויסודי בכל המהלכים האלה, יש בו הפנמה של העלות של פליטת פחמן לאטמוספרה, מה שאנחנו משלמים על כך באמת. נציג מנגנון לפגיעה של מינימום בעשירונים התחתונים, אותן אוכלוסיות משלמות כבר היום את מחיר פליטות הפחמן, הכסף חוזר להגנה על האוכלוסיות החלשות והתעשיה". |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בהמשך הציגו נציגי הממשלה כי בישראל המס לבדו יוביל להפחתה של 70% בפליטות גזי החממה, וכי שריפת דלקים הינה מהקור העיקרי לפליטות פחמן בישראל.
הוצג כי בבסיס החקיקה עומדת התפיסה כי המשק אינו מפנים את מלא העלויות החיצוניות של פליטת גזי חממה, וכי קיים פער בין מס הבלו המוטל על דלקים לבין העלות החיצונית של פליטת גזי חממה.
עוד הוצג כי צפויה השפעה זניחה של המיסוי על הצמיחה במשק, וזה לא כולל התועלת מהפחתת הזיהום שתוביל לחיסכון משקי שנתי של כ-20 מיליארד שקל ב-2050.
|
|
|
|
|
|
|
נציגי הממשלה הדגישו כי כיום המיסוי אינו משקף את העלויות החיצוניות של השימוש בחומרים אלה, וכי בגפ"מ ובמיוחד במזוט - חלק משמעותי מהעלויות נובעות ממזהמים מקומיים הפוגעים בבריאות האדם.
עוד הוצג כי כיום אין בתעשיה שימוש מספק בפיתוחים טכנולוגיים להפחתת השימוש בפחמן, וכי ברוב המכריע של מדינות ה-OECD כבר מיושם מנגנון לתמחור פחמן: סחר בפליטות, מיסוי פחמן או שילוב, וכי המגמות של אלה הינן: עלייה במחיר הפחמן; גידול בכיסוי סקטורים שבהם מתומחר הפחמן; כוונה להטיל מיסוי מותאם גבול, וכי המיסוי מוגדר כפתרון היעיל ביותר לצמצום פליטות גזי חממה על-ידי הגופים הכלכליים הבינלאומיים.
ח"כ ינון אזולאי: "אתם מביאים את המס לפני שהמדינה ערוכה לכך, זה מה שעשיתם במס הגודש, ובכל שאר המיסים. אתם לא נותנים שום מענה לתעשיה, אתם קודם מביאים צו. יש תוכניות יפות, בפועל אנחנו לא רואים בשטח שום דבר, מתי תמסו את החמצן שאנחנו נושמים?". השרה זנדברג השיבה לדברים: "זה בדיוק זה, אם זה לא מס פחמן זה יהיה מס חמצן".
ח"כ קושניר: "יש פה ממשלה שעושה חבילה של צעדים שהיו צריכים להיעשות כבר לפני הרבה מאוד שנים, אנחנו מפגרים אחרי העולם כמעט בכל תחום שקשור באיכות הסביבה ושמירה על הבריאות. דבר שני החוק בנוי בצורה נכונה והדרגתית ובא יחד עם חבילת סיוע משמעותית גם לאוכלוסייה וגם לתעשיה. אני לא אומר שהחבילה מושלמת ויכול להיות שנצטרך לדון בה, אבל אמרה השרה נכון, אם זה לא מס פחמן, זה מס חמצן".
|
|
|
|
שני מנדל לאופר, משרד האוצר: "אנחנו נותנים זמן לתעשיה וגם בשנים הראשונות המיסוי הוא נמוך, אנחנו רוצים לתת למשק להיערך עם חבילת סיוע חסרת תקדים לתעשיה. גם ההכנסות מהמיסוי בשנים הראשונות נמוכות מאוד, היה חשוב לנו לתת קודם את הכסף, המטרה שלנו שאם לא יכולים להפסיק מיד את השימוש בדלקים שלפחות יפחיתו ויתייעלו".
לעניין ההשפעה על משק החשמל הודתה נציגת האוצר אך ציינה כי המחירים יעלו לכל היותר ב-5% בשנת 2028: "מס הפליטות יעלה את מחיר החשמל - אך יותיר אותו נמוך יחסית למחירים באירופה, בהבשלה מלאה המחירים יעלו ב-5 אחוזים לכל היותר בשנת 2028, אבל יכול להיות שהמשתנים יהיו אחרים והמחיר בכלל ירד, לקחנו את הצד הבטוח". לשאלת חברי הכנסת ציינה כי בשנת 2023 הצפי לעליית חשמל של פחות מאחוז נוכח המיסוי.
מיכאל ריטוב מאגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר הציג כי המנגנון המוצע מתאים לישראל יותר מהמנגנון האירופי, וכי במנגנון האירופי ישנם פערים גדולים בין מפעלים שונים - כאשר כבר כיום מפעלים רבים באירופה משלמים מיסוי גבוה מהמיסוי בישראל ב-2028. הוא הוסיף כי המודל המוצע מתאפיין ב"אחידות, שיווניות ושקיפות, והמחיר מאוד נמוך ביחס לאירופיים, במישור שונה לגמרי מאירופים ובעיננו נכון יותר".
מנכל משרד האנרגיה, ליאור שילת הציג כי חבילת הסיוע שלצד המיסוי, כוללת מעל לחצי מיליארד ש"ח לתמיכה במגזר העסקי, דרך מסלולי תמיכה להתייעלות אנרגטית ושמירה על התחרותיות: תוכניות התייעלות אנרגטית וחשמול במטרה לצמצם את הפגיעה במגזר העסקי ולעודד מעבר לאנרגיה נקייה בהיקף של 350 מיליון שקל, השלמת פריסת הגז הטבעי לצרכנים גדולים - מענקי חיבור והסבת מפעלים לגז טבעי בהיקף של 250 מיליון שקל, מענקים להגדלת כושר התחרותיות וייעול תהליכי ייצור בהיקף של 30 מיליון שקל. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עוד הוצג, כי נקבע כי צוות משולב של משרד האנרגיה, משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, משרד הרווחה, בהתייעצות עם הביטוח הלאומי ובנק ישראל, יבחן את מתווה המס המדורג ומועד כניסתו לתוקף ובהתאם את השפעתו על השכבות החלשות, ויעמיד סיוע לתמיכה במשקי בית פגיעים, לצד מענקים/תוכניות ייעודיות להתייעלות אנרגטית, ויבחן מנגנונים קיימים בעולם הנוגעים לדבר. ובכך ייוצר מנגנון מובנה להקלת המעבר לשכבות החלשות - שיחל עם כניסת הצו לתוקף, כאשר התקציב הוקצה במסגרת אישור תקציב 2021 והמנגנון ייושם טרם כניסת הצו לתוקף.
נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר תקף את המיסוי המוצע: "מה שיהיה עם המס פחמן זה יהיה ללכת בלי ולהיות עם. אנחנו עובדים על עצמנו בעיניים, התעשיה הישראלית קודם כל שותפה לתהליכים אבל תהליך צריך להעשות נכון, אבל התהליך פה לא רק שנעשה נכון אבל הוא גם יפגע בתעשיה והכלכלה. מעל שני שלישים מהמוצרים בישראל נכון להיום, מגיעים ממדינות שלא מטילות מס פחמן, ולא מתכננות להטיל כזה - טורקיה, מצרים, סין. גם בארה"ב הגדולה לא ברור אם יהיה מס פחמן. אנחנו בתחרות עם אנשים שיפלטו כמה שהם רוצים וישלמו 0. גם 33% המדינות שיש בהן מס פחמן, זה לא באמת, ביפן מטילים 4 אירו לטון.
"אירופה מטילה מס אבל מאזנת ומאפסת את רוב התעשיה - מ-2023 אתם יוצרים נטל תחרותי על התעשיה שלא יהיה שוויוני. אם אני משלם 100 על מס פחמן, ואקח את התמריצים של האוצר ואשלם 50, אני עדיין מתחרה מול אדם שמשלם 0. מי האדם שישקיע מהכסף שלו כדי לא להיות תחרותי בסוף? אנחנו נהיה מדינה נחמדה שמתהדרת בסיסמאות, ולא נפחית פליטות. באירופה שהתייעלת והגעת למוקד ההפחתה, אתה משלם 0, לכן גם שאני מתחרה עם אירופי יש לו יתרון עלי. אסור שהמס יכנס לפני שיש פתרונות, כמה שזה מורכב צריך למצוא מנגנון כמו באירופה שנותן לתעשיה נקודה שהיא יכולה להגיע אליה, ומי שישקיע ויגיע אליה ישלם 0. לתת לתעשיה את הדחיפה לעשות את זה. אחרת אתם מורידים גרזן על התעשיה והסביבה".
|
|
|
|
|
|
|
ח"כ ג'ידא רינאוי-זועבי: "יש למצוא פתרון עבור אוכלוסיות מוחלשות, בדגש על כל הציבור הבדואי שאינו מחובר לחשמל. עשרות אלפי משפחות עדיין משתמשות באמצעי חימום שאינם על בסיס חשמל ויש לקחת את זה בחשבון. אוכלוסיות חלשות ועניות כולל מהציבור הערבי עדיין משתמשים בכיריים לא חשמליים".
ח"כ נירה שפק: "מדובר בנושא בסדר גודל משמעותי, בראייה אני בעד, יש לנו חובה להביא את זה וגם חובה קדימה. לעניין משקי הבית אני מצד אחד חוששת, מצד שני אני מאמינה בפתרונות שיביאו, לכן אני מבקשת שיתקיים דיון כאן במתווה. יש לשים לב ש-77 אחוז מכלל המשתמשים בתעשיה משתמשים בגז טבעי וחשמל, ולכן אנחנו צריכים לדבר על ה-23 הנותרים, אני יודעת שנעשה מיפוי לעניין הזה. לצד אלה, לא קיבלתי מענה לייבוא והייצוא, אנחנו לא יכולים לגרום לכך שמישהו אחר בעולם ישלם מיסים, קיבלתי מענה שיהיה מבנה מאוזן במענקים, ואני רוצה לדעת איך זה יגיע לכלל פעולה".
ח"כ עופר כסיף: "היום המיסוי של פחמן מיושם בקרוב ל-50 מדינות. קרן המטבע העולמית בחנה את זה והמליצה על מס פחמן כאמצעי האפקטיבי ביותר להקטנה של פליטות. צריך להשקיע את המיסוי בפיצוי או שיפוי לאלה שנפגעים - קודם כל לשכבות המוחלשות אבל גם לתעשיה הקטנה שנפגעת, אני מפריד פה את בעלי ההון הגדול מהתעשיה הקטנה".
ח"כ ולדימיר בליאק: "המס מאוד מורכב, הנוסחה מורכבת, יש פה 3 דברים שצריכים להדגיש: אנחנו מגדרים את עליית מחירי החשמל, כי זו זכות יסוד, עלייה של מקסימום 5 אחוז עד 2028, וכמובן סיוע לשכבות החלשות. אני מודאג מכושר התחרות של התעשיה אחרי יישום המתווה ומצבנו ביחס לכלל העולם. דבר אחרון תעשיית המלט - אני לא יודע אם יש חלופה אמיתית לפטקוק, ואם זה לא ימית אסון על הענף, מעלים את המס משמעות בסוף הדרך, וצריך לוודא שהמפעלים לא יסגרו. מקווה שנגיע להסכמות כי זה צעד ענק".
|
|
|
|
ח"כ נעמה לזימי: "אני בעד המס הזה, ומברכת. לעניין צריכה ביתית - חשמל, ברמת הפרט. חשמל זו זכות יסוד. אני חושבת שההצעה לעשות את זה דיפרנציאלי בדומה לתשלום תאגידי המים, יכולה להיות נוחה. כדי למנוע תבחינים ולגרום לכך שאוכלוסיות חלשות לא יתקעו, אני גם קוראת להשקיע את הכספים שיכנסו מהמיסוי באנרגיות מתחדשות ופיתוחן".
ח"כ אימאן חטיב יאסין: "לעניין גז בישול ביתי, אני שמחה שאנחנו מביאים תוכניות לקראת מקום בריא יותר אבל קשה לי לקבל שכל פעם הראשונים שנפגעים אלה האנשים המוחלשים. מה הפתרונות? לא יכול להיות שאבוא היום ואגיד שאני רוצה להטיל מס על גז ביתי ויש קבוצות בדרום שאין להן אפשרות לקבל חשמל, וייקח זמן עד שיקבלו. בחורף אצלנו ביפיע יש כל יום הפסקות חשמל, איך נסתדר בלי אפשרות נורמלית לקבל גז, בלי הכבדה נוספת של המס הזה? אני מבקשת שתיקחו את הדבר הזה ברצינות ותביאו הצעות ריאליות שיאפשרו לאנשים להמשיך לחיות".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "אני שמח על הדיון כי הרבה מאוד דברים צפו ואני שמח ששמעתי כמעט מכל חברי הכנסת שהם בעד החוק, עם הרבה סייגים גם בנושא התעשיה וגם בנושא השכבות החלשות, זה דיון פתיחה, יש הרבה סוגיות שצריך לברר ולבדוק. בסוף נצטרך להגיע לפתרונות, גם נקודתיים לסקטורים כאלה ואחרים בתעשיה וגם לעניין השכבות החלשות. נשמח לשמוע כיוונים לאן אתם הולכים להתקדם - הייתה הצעה לשיטת התשלום של האזרחים, זו יכולה להיות הצעה מעניינת. בדיון הבא נשמע את יתר הצדדים, נקיים הרבה מאוד פגישות כדי לפתור את הסוגיות השונות ולקדם את הצו".
בתום הדיון ציינה נציגת הייעוץ המשפטי לוועדה כי מועד הצו שאמור להיכנס לתוקף בשנת 2023 כאמור, יפוג בעוד מספר ימים, וכי לאחר שהצדדים יגיעו למתווה מוסכם, יפורסם צו חדש.
|
|
|
|
|
|
|
|
|