ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, היה מעורב בדיונים לקראת אירועי ל"ג בעומר האחרון במירון, ושוחח על כך עם שרי הבריאות וביטחון הפנים דאז, יולי אדלשטיין ואמיר אוחנה. כך העיד בוועדת נאור (יום א', 2.1.22) ניצב בדימוס אריק יקואל, שהיה יועצו של אוחנה לענייני המגזר החרדי.
יקואל שירת במשטרה 27 שנים ובין היתר היה קצין חבלה ראשי, ראש המינהל הטכנולוגי, ראש אגף תמיכה לוגיסטית וראש אגף תכנון וארגון. ביולי 2020 ביקש ממנו אוחנה לשמש כיועצו לענייני חרדים והוא מילא את התפקיד עד לאחר אסון מירון. הוא העיד, כי הנגיעה הראשונה שלו בנושא מירון הייתה כאשר עלו טענות של חסידויות שונות נגד המשטרה בנוגע לזהות המדליקים. יקואל נפגש עם מפקד מחוז צפון, ניצב שמעון לביא, אשר הסביר שהמשטרה קבעה רק את מספר ההדלקות ולא את זהות המדליקים.
יקואל הוסיף: "היו ידיעות על מגבלות צפויות במירון. נוצרה תסיסה במגזר החרדי, שבאה לידי ביטוי דרך ראשי הערים והם ביקשו להיפגש עם אוחנה. לפגישה [ב-11.4.21] הגיעו כל ראשי הערים החרדיות, שזה דבר נדיר. הם אחד לאחד שפכו את הטענה שזו ציפור נפש של הציבור החרדי ושלא יגבילו את זה. כל הדיבור היה על קורונה. לא אחת ולא שתיים עלתה הדוגמה של הר-הבית: ביום שישי אתם לא מגבילים, אל תגבילו אותנו. איש לא דיבר על בטיחות, כולם דיברו על קורונה. הייתה תחושה של הנחיה בררנית. זו הייתה תחושה סובייקטיבית שהיה על מה להסתמך".
השופטת מרים נאור: "ראש עיריית אלעד אמר שההילולה תתרחש בכל מקרה, ולכן אוחנה צריך להגיע לראש הממשלה ולקדם את המהלך הנדרש, כי אחרת לא יהיה שיתוף פעולה. הייתה נימת איום בישיבה הזאת?". יקואל: "הייתה נימה אחרת - שזו גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה. הרי אנשים הגיעו גם שנה לפני כן, כאשר הקורונה הייתה בעיצומה". יקואל אמר באותה ישיבה שמגבלות עלולות להוביל לאלימות.
"השר אמר: אני מבין, באמת לא הגיוני שבהר-הבית יאשרו לעשרות אלפים להיכנס ולא בהר מירון, אבל ההחלטה איננה בידי. ההחלטה היא של שר הבריאות. אני אביא את זה לעיונו ולראש הממשלה, ויוחלט מה שיוחלט". נאור: "אתה יודע אם הוא הביא את זה לראש הממשלה?". יקואל: "אני יודע שהייתה שיחה של ראש הממשלה, שר הבריאות והשר לביטחון פנים. אני מניח שזה באותו תחום של זמן". על-פי החומר שבידי הוועדה, גם המפכ"ל קובי שבתאי השתתף בה.
עוד העיד יקואל על ישיבת אישור התוכניות אצל אוחנה, שם הציג אותן שבתאי. השר סיכם ואמר שהתרשם שעשו עבודת מטה מסודרת והביאו בחשבון את כל התרחישים, 'אין לי מה להוסיף, אני לא מתכוון לשנות, תצליחו'", ציטט יקואל. הוא אישר, כי שבתאי אמר בדיון זה, כי ההר יהיה פתוח לגמרי או סגור לגמרי. "אני התרשמתי שהשיח היה על הקורונה ושיהיה ויסות, שהמשטרה יודעת לעשות".
שלמה ינאי העיר, כי מקורו של הביטוי "אין גוזרים גזירה על הציבור שאין הציבור יכול לעמוד בה" הוא במנהגי החורבן. "אני משער שבפיקוח נפש חכמים לא היו אומרים את זה", הוסיף. הוא שאל על גיבוש מתווה ההדלקות, ויקואל השיב: "לא שיתפו אותי במתווה של 10,000 איש. זה לא היה במקרה. למשטרה לא היה נוח שהביאו מישהו מבחוץ. למשל: לא נתנו לי להרצות בפני הסגל הבכיר בקורס פו"ם, למרות שעבר הרציתי שם. אני מבין אותם: 16 שנים אני בחוץ, לא צריכים את הזקן הזה שיגיד לנו מה לעשות".
יקואל אמר כי אינו זוכר את פרטי השיחה בראשות נתניהו, אך לדעתו השאלה הייתה האם לסגור או לא לסגור את ההר. ינאי: "היה ברור שאוחנה נחוש בדעתו שהאירוע יהיה פתוח לכולם. אפשר לשער שהוא הציג את זה בפני ראש הממשלה. אתה זוכר מה הייתה דעתו של ראש הממשלה?". יקואל: "לא זוכר". ינאי: "למה לא מוציאים תקנה שאין מגבלת קורונה בהילולה?". יקואל: "התחושה שלי היא שזה לא היה מתקבל ציבורית. היה לחץ חרדי שיהיה פתוח, והיה לחץ הפוך שלפיו בכלל לא אוכפים בחברה החרדית. ציבורית זה היה מתקבל לא טוב". להערכתו, ההימנעות מהתקנת תקנה נבעה מחשש מהתגובה החילונית.