מאבקים בצמרת המשטרה בעקבות אסון מירון נחשפו (יום ד', 5.1.22) בדיוני ועדת נאור. מתברר, כי בכירים במשטרה מנסים להתנער מאחריות עתידית להילולת ל"ג בעומר, תוך טענה לשינוי בדיעבד חריג במיוחד של הנחיה שנתן המפכ"ל.
באוקטובר שעבר קיים המפכ"ל, רב-ניצב יעקב שבתאי, דיון על הטיפול במירון וקבע, כי ההילולה תמשיך להיות באחריות חטיבת אבטחה ורישוי. אלא שבצורה חריגה ואולי אף חסרת תקדים, החלטה זו נעלמה מהסיכום בכתב של הדיון ועלתה האפשרות שהאחריות תוטל על חטיבת שיטור. ניצב-משנה אבשלום אלמליח, רמ"ח סיור בחטיבת השיטור, כתב ב-24.10.21: "המפכ"ל אמר, בצורה נחרצת, כי בכל תפקידיו הקודמים הנושא טופל בציר רכז הרישוי וכי יש להמשיך בדרך הזו. לאחר הדיון ראיתי את סגן ראש אג"מ משוחח עם עוזר המפכ"ל על הפרוטוקול ובסופו של דבר הושמט הנושא מהסיכום". הכוונה הייתה לתת-ניצב מוריס חן, שהיה ראש חטיבת אבטחה ורישוי בעת אסון מירון.
חבר הוועדה שלמה ינאי אמר לראש חטיבת שיטור, תת-ניצב אנה בן-מרדכי (שאלמליח כפוף אליה): "אני מעריך בזהירות שלפני שהוא כתב את זה, הוא בא אליך נסער וסיפר את זה, ודיברתם על זה. איך הגבת ומה עשית? את מסכימה איתי שזה דבר מאוד לא שגרתי? שהמפכ"ל אומר משהו ברור ומישהו טורח שזה לא יהיה בסיכום?".
בן-מרדכי: "אישית אני חושבת שזה חמור. זה מעשה מאוד חריג. הוא [אלמליח] הגיע אלי נזעק. אני לא פניתי ללשכת המפכ"ל בבקשה לתקן את הפרוטוקול. גם לא דיברתי עם עוזר המפכ"ל בעניין. כיוון שלא שמעתי באוזני, אני לא יכולה להגיד: תשמעו, כך וכך היה. על פניו, כמו שאתה רואה ומבין מהכתובים - זה אירוע חמור". אלמליח הוסיף וכתב, כי אין זה ראוי ש-חן יעסוק במירון, ובן-מרדכי הסבירה: "יש פה ניגוד עניינים. ברור מאליו לכולם מה התכלית של הישיבות האינסופיות שהוא עורך ומנסה לקדם. צר לי שאני אומרת את זה, אבל זה המצב".
2 מיליון שקל בשנה לישיבה
התערבות משטרתית נוספת שעלתה בפני הוועדה הייתה בשנת 2016 מצד המפכ"ל דאז, רוני אלשיך. הממשלה אישרה הצעה של המשרד לשירותי דת להעביר את הסמכויות של קרן הרשב"י למרכז למקומות קדושים, לדברי ינאי - המשרד לשירותי דת לא רצה לקבל אחריות על האירוע. אלי גרונר, שהיה אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אישר, כי אלשיך פנה לאחר ההחלטה - בצעד חריג של התנגדות להחלטת ממשלה - למשרד ראש הממשלה וביקש את התערבותו. אלשיך התביעה הצביע על הקושי של המשטרה לטפל באירוע, כאשר אין לו מפיק ואין משרד ממשלתי המתכלל אותו.
המשך יום הדיונים עסק במוסדות שמפעילה במירון רשת ישיבות בני עקיבא - ישיבה לבנים ואולפנה לבנות. המנכ"ל צחי סעדה אישר, כי המוסדות משכירים מזה עשרות שנים ובצורה שיטתית חדרים למבקרים באתר רשב"י, עם הכנסות של 2 מיליון שקל בשנת 2019 - למרות שחוזה החכירה עם רמ"י אוסר זאת. סעדה הודה שמדובר בהפרת החוזה עם הרשות, אך הצדיק זאת בכך שההכנסות משמשות לאחזקת הישיבה ואינן למטרות עסקיות.
מנהל מרחב הצפון ברשות מקרקעי ישראל, דרור ברקין, אמר כי אינו יודע מהו היקף השכרת החדרים ומהן הכנסות הישיבה ממנה. לדבריו, הנושא הועלה למטה הרשות והוחלט שלא למנוע מהישיבה את המשך חכירת השטח, ואף מתנהל עימה מו"מ להרחבת השטח שיועמד לרשותה. ינאי ציין, כי קיים "מעגל מוזר" בו המדינה משלמת לישיבה תמורת השימוש בל"ג בעומר בשטחים השייכים למדינה עצמה תמורת שימושים שאסור לישיבה לעשות בהם. ברקין אמר כי העסקה עם הישיבה לא תקודם כל עוד היא לא תפנה שטח ציבורי שתפסה.
"אדם שיש לו בעיות"
בהתייחסו למתרחש במתחם הרשב"י, אמר ברקין: "בשנים האחרונות זה הפך להיות משהו בלתי סביר בעליל. אנשים מגיעים לפעמים שבוע-שבועיים לפני ל"ג בעומר, מתפרסים על פני השטח ולפעמים נשארים אחרי ל"ג בעומר ואנחנו צריכים לוודא שלא נשארים בשטח. את 25 הדונם שסביב המתחם העברנו לאחריות המרכז למקומות הקדושים, לכל ימות השנה. ההרשאה היא לחמש שנים, ואם לפני כן תהיה תוכנית מסודרת - ניתן להם חוזה חכירה. למרות זאת, לבקשתם היינו מבצעים פינויים". ינאי: "המרכז למקומות הקדושים הוא מחזיק השטח, עליו חלה האחריות והוא צריך לפנות את הפולשים". ברקין: "נכון". News1 מציין, כי המרכז עצמו טוען שהאחריות לפינוי הפולשים מוטלת על ועדת החמישה.
ינאי: "מה גורם לפלישות האלה ולחוסר הטיפול בהן? מישהו מנע בעדכם מלפעול בצורה אסרטיבית ואפקטיבית?". ברקין: "אנחנו כל הזמן עוסקים בזה. זה לא משהו שנגמר. מפנים וזה חוזר, מפנים וזה חוזר. האנשים האלה שחוזרים ומתעמתים איתם הם אנשים לא פשוטים. אני מניח שמה שמושך אותם, זה להיות קרוב למקום הקדוש הזה. זו אוכלוסייה לא רגילה. זה אולי אדם שיש לו בעיות מסוגים אחרים, ואולי המקום הקדוש יתן לו את מה שיתן לו". ינאי: "מישהו ניסה לעכב את פינוי הפולשים?". ברקין: לא. הרב ישראל דרעי [מנהל מחוז הצפון במרכז למקומות הקדושים] מדווח לנו על כל דבר קטן, בואו תעזרו לי לפנות, יש לי בעיות".
