ראש הממשלה,
נפתלי בנט, מקיים הערב (יום ג', 8.2.22) התייעצות בנוגע להמשך הטיפול בפרשת פגסוס ונראה, כי גוברים הסיכויים להקמת ועדת חקירה ממלכתית בפרשה. בהתייעצות משתתפים שרי המשפטים וביטחון הפנים,
גדעון סער ועמר בר-לב, והיועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, שנכנסה היום לתפקידה. עם זאת, בסופו של הדיון הוחלט, כי תחילה ייבחנו 26 השמות שפורסמו בתחקיר כלכליסט, בידי צוות בו יהיו נציגים של השב"כ והמוסד. לפי דיווח בערוץ 12, בדיקת משרד המשפטים העלתה, כי נעשו נסיונות לפרוץ לשלושה מבין אותם אישים ורק ניסיון אחד עלה יפה.
בנט אמר אתמול, בפתח ישיבת הממשלה שאישרה את מינויה של מיארה, כי יתייעץ איתה לגבי הטיפול בפרשה. הוא טרם הביע את עמדתו לגבי אופן החקירה המועדף בעיניו, ואמר: "הדברים שהתפרסמו, אם הם נכונים - חמורים מאוד. הכלי הזה [פגסוס] וכלים דומים, הם כלים חשובים מאוד במאבק נגד הטרור וגם במאבק נגד פשיעה חמורה, אבל הם לא נועדו ל'פישינג' רחב בקרב אזרחי ישראל או בקרב אנשי ציבור במדינת ישראל, ולכן אנחנו צריכים להבין בדיוק מה קרה".
בר-לב הודיע אתמול שבכוונתו להקים ועדת בדיקה ממשלתית בראשותו של שופט בדימוס, לה יהיו הסמכויות של ועדת חקירה ממלכתית בנוגע לזימון עדים. ההבדל המרכזי הוא, שוועדת חקירה ממלכתית ממונה בידי נשיא/ת בית המשפט העליון והיא יכולה להציג גם מסקנות אישיות, שלרוב נתפסות כמחייבות. ועדת בדיקה ממשלתית ממונה בידי הממשלה, דהיינו בידי הדרג הפוליטי, וסמכותה הציבורית נתפסת כפחות מחייבת.
סער אמר אתמול, כי יש להקים ועדת חקירה ממלכתית. את אותה עמדה הביע שר האוצר,
אביגדור ליברמן. מקורביו של בר-לב אמרו הערב, כי גם הוא נוטה לתמוך בחלופה זו - המשותפת לרבים במערכת הפוליטית, הן בקואליציה והן באופוזיציה. אם אכן כך יוחלט, תהיה זו ועדת החקירה הממלכתית השלישית של הממשלה הנוכחית בשמונת חודשי כהונתה הראשונים, אחרי הוועדות לחקירת אסון מירון ולחקירת פרשת הצוללות (שהרכבה טרם נקבע) - לאחר 18 ועדות שהוקמו מאז נחקק החוק בנושא בשנת 1968.