ראש אגף משאבי אנוש במשטרה, ניצב בועז גולדברג, טוען כי לא התייחס לצפיפות בהר מירון כשאמר בדיון מקדים שיש להיערך לפתיחה של ההר לקראת ל"ג בעומר בשנה שעברה, אלא רק לסוגיית מגבלות הקורונה. גולדברג הופיע (יום א', 3.4.22) בפני ועדת החקירה הממלכתית לבחינת אסון מירון על-פי בקשתו, לצורך מסירת ההבהרה. "להערכתי, המתווה שהוצע על-ידי משרד הבריאות לבדיקת תו ירוק בחניונים ובאוטובוסים לא היה נכון. גם כך, כל ההר היה עמוס בתחבורה ובאנשים. חשבתי שלא נוכל לעמוד במתווה הזה. ומצד שני חשבתי שלהתייחס למירון כ'מירון רגיל' - שיגיע הקהל למרות מגבלות הקורונה ולמרות שאנחנו מדברים על שנה שבה התפשטה התחלואה. כמי שמכיר את מירון לא מעט שנים - ובמצב שבו העמידו אותנו כארגון לנהל את האירוע הזה - הצפיפות הייתה תמיד מאפיין של האירוע הזה. בכל שנה ידענו לעשות עוד דבר כמו תוספת חניונים, שאטלים וטכנולוגיה כדי לשמור על שלום הציבור", טען. לדברי גולדברג, שהיה בעבר בכיר באגף התנועה של משטרת ישראל, לאורך שנים נטען בדיונים הפנימיים שהר מירון קטן מלהכיל את כל הכמות של האנשים שמגיעים אליו בהילולה בל"ג בעומר. "בכל שנה אנחנו מתעסקים בנושא הצפיפות ולכן בכל שנה אנחנו מוספים חניונים ומצמצמים את כמויות כלי הרכב הפרטיים. ההתייחסות שלי בדיון ההוא הייתה רק בנושא הקורונה. התפיסה שלי, עשרה ימים לפני האירוע כשלא ניתנו עדיין הנחיות, הייתה שאם פותחים - ההר יהיה פתוח, ואם הוא ייסגר בגלל הקורונה- הוא יהיה סגור לגמרי", טען. "חשבתי שנכון ללכת על הר פתוח. על-פי התפיסה שלי, כשלא ניתנו הגבלות של סגירת ההר, היה צריך להיערך לאפשרות שההר יהיה פתוח ושכמות רגילה של אנשים תגיע, כמו מירון רגיל". בתשובה לשאלה של יו"ר הוועדה, דבורה ברלינר, האם ייעץ למפכ"ל המשטרה לפתוח את ההר השיב ניצב גולדברג: "לא, הבעתי דעה". בתשובה לשאלת חבר הוועדה, הרב מרדכי קרליץ, האם ניצב גולדברג השתתף בדיון מקדים כלשהו להילולה האחרונה במירון אשר עסק בנושא הצפיפות. ניצב גולדברג השיב על כך בשלילה. חבר ועדת החקירה, שלמה ינאי, הקשה על ניצב גולברג בשאלה על נתונים שהוצגו על-ידי מפקד מחוז צפון במשטרה לקראת האירוע ביחס לצפיפות האנשים באירוע במירון. מדובר בהנחיה שלפיה יהיו 10,000 איש במתחם הקבר, ויתר ההר יהיה פתוח. ניצב גולדברג טען בתגובה כי לא היה מעורב בדיון. על כך השיב לו ינאי: "אני מודאג מכך שאחד אחרי השני נמנעים מלהסביר לי מה הם הבינו. האם יש סיבה לכך?" "אני לא מתחמק. האזנתי בדיון ולא הייתי מעורב בכל שלבי התכנון. הבנתי את התמונה הכוללת. אני לא יודע למה בדיוק התכוון מפקד המחוז. הסוגיה שעמדה בפני על הפרק הייתה האם מדובר במירון 2020 סגור או במירון 2019 פתוח. ביחס לזה הבעתי את דעתי בפני המפכ"ל ובפני מפקד המחוז", טען. ינאי הקשה וטען כי הסיכון הבטיחותי שקשור לצפיפות קשור לסיכון הבריאותי שנובע מן הצפיפות ואשר בו דנה המשטרה לקראת ההילולה בשנת 2021 בהקשר של הקורונה. לדבריו, בשני המקרים מדובר בסיכונים שנובעים מן הצפיפות - באחד בטיחותי ובשני בריאותי, ועל כן, על המשטרה היה לנצל את הדרישות הבריאותיות כדי לטפל גם בסיכון הבטיחותי שהיה ידוע מזה שנים. לדברי ניצב גולדברג, סגירה של אירוע מירון הייתה גוררת אחריה גם ביטול אירועים דתיים של דתות אחרות, ובשל החשיבות של חופש הפולחן שהיה נפגע - הוחלט לפתוח את ההר להילולה. על כך הקשה ינאי מדוע בשנת 2020 הוחלט לסגור את ההר תוך פגיעה בחופש הפולחן השיב גולדברג כי באותה שנה היו תנאים בריאותיים שונים וכי המדינה כולה הייתה בסוג של סגר. על כך השיב לו ינאי כי הסיבה לסגירת ההר הייתה אחרת והיא שהדין המחייב היה שההר יהיה סגור. "לכן, המשטרה שפועלת על-פי דין - עשתה את עבודתה וסגרה את ההר. היו אלפים בודדים שניסו להגיע להר, אבל המשטרה יודעת להתמודד עם זה. אם היו אומרים שההר סגור אלה דברים שיודעים לעשות", אמר. על בסיס קביעה זו הקשה על גולדברג וטען כי ב-2021 היה בתוקף אותו דין שחייב את סגירת ההר, אך המשטרה נמנעה מלאכוף אותו. "הדין לא השתנה. היה צריך לשנות אותו ולא שינו אותו. הסטטוס החוקי של מירון תשפ"א היה שהאירוע מתנהל בניגוד לדין", טען. על כך השיב גולדברג כי זו הפעם הראשונה שבה הוא שומע שהדין לא השתנה. "זה לא עלה גם בדיון, גם לא על-ידי היועץ המשפטי. ישבתי בדיון ועלו מספר נושאים וחשבתי שיהיה נכון להתכונן להר פתוח".